24 במרץ 2024
אין תגובות
אסף מנור
בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים-לעתיד במדעי המחשב או הנדסה מתכוננים לקראת הלימודים האקדמיים שלהם. עם זאת עדיין יש סטודנטים רבים שלא מתכוננים, פשוט מחוסר ידיעה שהדבר הכרחי ואז הם מגלים את זה… בשבוע הראשון ללימודים – כשהם חוטפים את הלם שנה א’.
האם חייבים להתכונן ללימודים?
בואו נדבר רגע על ההבדל בין דברים שהם חובה לבין כאלה שהם תוספת נחמדה. מחזיק לקפה ברכב זה תוספת נחמדה, אבל זה לא משהו הכרחי לפעולה של הרכב, אפשר לנסוע בלעדיו. אבל רכב לא יכול לנסוע בלי דלק (או לחילופין חשמל). התכוננות ללימודים היא כמו דלק. זה לא משהו Nice-to-have כמו מחזיק קפה – זה הדלק שאיתו אתם תסעו בשנה הראשונה. אם לא תדלקו לפני – לא תוכלו לצלוח את הסמסטר הראשון. זה גם מה שהסטטיסטיקה מראה. אבל זו לא הסיבה היחידה. היא בוודאי החשובה והעיקרית מביניהן, אבל ממש לא היחידה. בפוסט הזה אני אסקור בפניכם את הסיבות העיקריות למה כל מי שעתיד להתחיל את לימודי מדעי המחשב, הנדסה או מדעים מדוייקים חייב להתכונן לתואר.
רוב הסטודנטים שמתחילים ללמוד מדעי המחשב, הנדסה או מדעים מדוייקים חוטפים הלם בסמסטר הראשון. ההלם הזה גם מועצם מכיוון שזה לא משהו שמדובר עליו רבות ונתקבע בתרבות, כמו הלם בקו”ם. וכך שנה אחרי שנה – הדבר חוזר על עצמו. מי שנמצא כחלק מהמערכת האקדמית מכיר ורואה זאת שנה אחרי שנה. אבל הסטודנטים החדשים חווים את זה על בשרם לראשונה, ומבחינתם – זה כמעט טראומה.
המתמטיקה שאתם מכירים מהלימודים בתיכון, לקראת הבגרות מהמכינה לא דומה לזו שתיתקלו בה בתואר. זה לא סתם שמדובר בעלייה ברמת הקושי, אלא פשוט משחק אחר. נאמר מישהו הוא שחקן כדורגל מצויין, הוא מסי – הוא יכול לעבור מחר לשחק ב-NBA? אז גם אם הייתם מצויינים במתמטיקה בעבר – זה לא אומר שאתם מוכנים למתמטיקה ברמה אקדמית. וכשסטודנטים מגיעים לא מוכנים – הם מקבלים שוק. ההלם הזה נובע גם מההבדלים המהותיים בין המתמטיקה התיכונית למתמטיקה האקדמית, כפי שתיארתי הרגע, אבל בשל הבדלים במסגרת הלימודית. לדוגמא – קצב ועומס הלימוד כאשר לומדים באקדמיה הוא אדיר. אפשר ללמוד בשבוע מה שבתיכון למדתם בחודש. בנוסף, בתיכון היה לכם מורה אחד למתמטיקה. פתאום כשתתחילו ללמוד באקדמיה – יהיו לכם 8 מורים! לסנכרן בין הדרישות וצורת הביטוי של כל אחד – זה כבר קשה, אפילו אם הייתם ממשיכים ללמוד באותו האופן כמו בתיכון. הבעיה עם ההלם ואי-המוכנות ללימודים האקדמיים גורמים ליצירת פערים ובמתמטיקה – הדברים בנויים אחד על גבי השני. מספיק פער, לא של שיעור אחד, אלא של רבע שיעור, כדי שלא תבינו את המשכו. מהסיבה הזו בדר”כ כשנוצר פער הוא רק גדל והסטודנט מבלה את שארית הסמסטר בלרדוף אחרי המרצה והכיתה.
מעבר לסיבות להלם ראוי להתעכב על החוויה. סטודנטים רבים חווים לחץ וחרדה במהלך הסמסטר הראשון. נראה שבאופן אבסורדי דווקא אלה שהיו מצויינים במתמטיקה בתיכון חווים את ההלם באופן הקשה ביותר. מדוע? מכיוון שהתפיסה העצמית שלהם חווה טלטלה. הם מכירים את עצמם ככאלה שמצויינים במתמטיקה (כפי שהם הכירו אותה בתיכון) ושהדברים הלכו להם בקלות. ועל-כן, דווקא רבים מאלו שהצטיינו במתמטיקה בתיכון מתקשים במתמטיקה באקדמיה, אולי אפילו יותר מאלו שלא היו כאלה מצויינים בנושא בעבר. מדוע? מכיוון שהאחרונים תופסים את עצמם כפחות טובים במתמטיקה אזי הם התכוננו ללימודים או לחילופין לא יתבקשו למצוא אפיקים אחרים לצורך עזרה במהלך הסמסטר. לעומת זאת, עבור אלו שהצטיינו בלימודים בעבר יכולים לעבור שבועות רבים עד שהם ימחלו על כבודם יפנו לעזרה בנושאי הלימוד, אז כבר אחרי שנוצר פער רב.
בין אם מדובר בסטודנטים שהצטיינו בעבר בלימודי המתמטיקה ובין אם לאו הסטודנטים שחווים את הלם שנה א’ מרגישים כאילו הם נקלעו לסיטואציה הזויה שהם לא יודעים איך להתמודד איתה. באופן די מוזר, מהניסיון שלי עם אלפי סטודנטים – הסטודנט הבודד חושב שזו איזו מכה שנחתה רק עליו. הוא (או היא) באשליה שכל שאר הסטודנטים בקורסים מסתדרים מצויין ורק הוא לא מבין. זה בוודאי לא נכון. בפרט הוא לא חושב שזה משהו שכבר קרה בהיסטוריה, אלא שאיכשהו זה קרה רק להם. ממי שרואה את הדברים “מהצד” – אני יכול לומר שזה קורה לרוב הסטודנטים ושזה משתחזר על עצמו שנה אחרי שנה. זו הסיבה שחשוב לי להתריע בפני סטודנטים לעתיד על החשיבות של להתכונן לקראת שנה א’. מעבר לכך שזה חשוב כדי להצליח בלימודים ולא לנשור – אפילו אם תעברו את כל המבחנים כדאי למנוע את עוגמת הנפש והסבל שכרוכים בלהתחיל ללמוד באקדמיה ללא הכנה מוקדמת.
מעבר להלם שנה א’ ולעוגמת הנפש הנלוות אליו – ישנה סיבה נוספת למה כדאי להתכונן והיא קשורה לשורה התחתונה: אחוזי הנכשלים בקורסים המתמטיים. אחוזי הנכשלים בקורסים המתמטיים הם גבוהים מאוד. ברוב הקורסים המתמטיים אחוזי הנכשלים נעים בין 30% ל-50%, ויש אפילו קורסים שבהם אחוזי הנכשלים הם 70%. זה בוודאי משתנה בין המוסדות השונים, ואף במוסד עצמו בין מרצים שונים והקורסים השונים, אבל השורה התחתונה היא שאחוזי הנכשלים גבוהים מאוד.
אפשר לראות כדוגמא את התפלגות הציונים בקורס אלגברה לינארית 1 באחד המוסדות האקדמיים בארץ מהשנה האחרונה. אפשר לראות מהגרף שכ-45% קיבלו ציון שבין 0 ל-49 ועוד כ-5% קיבלו ציון בין 50 ל-59. כלומר, אחוז הנכשלים במועד הקובע (א’ וב’ יחדיו) הוא כ-50%.
הסיבה לכשלונות בקורסים המתמטיים היא היעדר מוכנות למתמטיקה ברמה אקדמית. הבגרות במתמטיקה לא מכינה למתמטיקה ברמה אקדמית ומנגד כשמתחילים ללמוד באקדמיה – זורקים את הסטודנטים ישר למים העמוקים, מבלי לגשר על הפער בין המתמטיקה התיכונית לאקדמית. בדו”ח של מבקר המדינה שבחן את סוגיית הנשירה ממדעי המחשב והנדסה הסיבה העיקרית לנשירה היתה היעדר מוכנות ללימודים אקדמיים. זו על כן סיבה חשובה מאוד מדוע חייבים להתכונן לקראת המתמטיקה שתיתקלו בה בתואר. וחשוב לומר – זו צריכה להיות הכנה לקראת מתמטיקה ברמה אקדמית, ולא חזרה פשוט על מה שלמדתם בתיכון. אחרת, לא עשינו בכך כלום.
הכישלונות בקורסים המתמטיים ועוגמת הנפש הנלוות הן לכישלונות הללו והן להלם שנה א’ מובילים לנשירה עצומה של סטודנטים. לפי דו”ח של מבקר המדינה 42% מהסטודנטים למדעי המחשב ו-30% מהסטודנטים להנדסה נושרים מהתואר, ורובם בשנה הראשונה. חלק מונשרים על-ידי המוסדות האקדמיים עצמם בשל הכישלונות בקורסים. חלק מהסטודנטים, למרות שלא הונשרו על-ידי המוסד האקדמי – נושרים בעצמם. חלקם נושרים מכיוון שבעקבות הכשלונות הם נדרשים לקורסים חוזרים ואו שאין הם מוכנים להמשיך במסכת הסבל שהיו כרוכים בלימודים בסמסטר הראשון או שהם איבדו תקווה שיש להם את היכולת לעבור את אותם הקורסים. יש כאלה, אגב, שהצליחו לעבור את הקורסים על הקשקש, אבל אין הם מוכנים להמשיך את הלימודים בשל הסבל שהיה כרוך בהם בסמסטר הראשון.
הנשירה מלווה גם בתחושות קשות של כישלון ושל אכזבה, הן של הסטודנט והן של הקרובים לו. ועל-כן, כדי למנוע את הנשירה חייבים להתכונן כמו שצריך לקראת הלימודים.
גם אם הסטודנט לא נכשל בקורסים, לא נשר, לא חווה הלם משמעותי ואף לא סבל בסמסטר הראשון ללימודים – עדיין יש סיבה טובה מאוד להתכונן ללימודים: כדי להשיג ממוצע ציונים גבוהה. מעבר לאחוזי הנכשלים הגבוהים בקורסים המתמטיים, וכן גם בפועל יוצא מכך, ממוצע הציונים בקורסים השונים הוא נמוך, בוודאי יחסית למה שהייתם רגילים מהתיכון. לרוב הוא ינוע סביב העובר, כלומר 60, כאשר לעיתים הוא יהיה פחות ולעיתים יותר. מי שמתכונן ללימודים ומגיע מוכן יוכל ללמוד באופן רציף במהלך הסמסטר מבלי לצבור פערים משמעותיים. כאשר מגיעים מוכנים ללימודים אפשר להתחיל את הסמסטר בצורה חלקה וכל השקעה במהלך הסמסטר היא כזו שמעלה את הסטודנט מעל הממוצע. בניגוד לכך, הזמן שישקיע סטודנט שהגיע לא מוכן ללימודים יעלה אותו, במקרה הטוב, אם הוא לא נכשל אל עבר הממוצע הכיתתי.
כאשר מגיעים מוכנים למתמטיקה ברמה אקדמית, וכאשר היא לא מהווה עול כה רציני, אזי הלימוד במהלך הסמסטר הוא יעיל ואפקטיבי בהרבה ומאפשר להגיע להישגים גבוהים יותר.
רוב מי הסטודנטים לעתיד לא מודעים לחשיבות של הציונים במציאת משרה. המטרה של רוב הסטודנטים בתום שנה א’ היא למצוא משרת סטודנט שקשורה לתחום הלימוד, כלומר בהייטק או בתעשייה. משרה כזו תאפשר בסיום הלימודים להציג רקע מקצועי בראיונות העבודה ותקל במציאת עבודה ראשונה. הדבר היה חשוב לאורך השנים, גם בתקופות הגאות של ההייטק המקומי והבינלאומי, והדבר נכון שבעתיים בזמן שבו יש צמצום בגיוסים. ככל שהתחרות גדולה יותר – יש להרשים יותר כדי לקבל את המשרה. ברוב החברות הגדולות תנאי הסף הוא ממוצע ציונים של 80 ולעיתים של 85. מתחת לכך קורות החיים פשוט לא עוברים את סף המינימום אפילו לבחינה. לכן, כדי להגדיל את הסיכויים למציאת משרה, הן במהלך הלימודים והן בתומם – חשוב להגיע לממוצע ציונים כמה שיותר גבוה. והדרך הכי טובה לעשות כך היא להגיע מוכנים ללימודים.
כדי להגיע מוכנים ללימודים חשוב להתכונן לקראתם. טעות נפוצה של סטודנטים לעתיד רבים שמתכוננים הוא לחזור על החומר של הבגרות. אבל ההבדל בין המתמטיקה התיכונית לאקדמית הוא אדיר והבגרות במתמטיקה לא מכינה למתמטיקה ברמה אקדמית. צריך להתכונן לקראת המלחמות של העתיד ולא המלחמות של העבר. כתבתי בעבר מדריך על איך להתכונן למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה שכדאי לקרוא. בנוסף, יש לי קורס הכנה לשנה א’ שנותן את כל הידע, הכלים והיכולות הנדרשים להצלחה בקורסים המתמטיים של שנה א’. והכי טוב שאפשר להתחיל ללמוד בו ללא עלות.
הכנה מוצלחת!
אהבתם? שתפו
אל תפספסו
הרשמו לניוזלטר המתמטי הכי טוב בארץ
contact at assafmanor.co.il
שינקין 92, גבעתיים
הירשמו לרשימת התפוצה לקבלת כל המאמרים והעידכונים.