תואר ראשון במדעי המחשב והנדסה: המדריך המלא

בימינו רבים מאוד רוצים להתקבל ללימודי מדעי המחשב או הנדסה והתחרות עזה. מתלבטים בין להשלים או לשפר בגרות ולהיבחן במבחן הפסיכומטרי לבין מכינה או אפיק מעבר? כמה מאלה שמתחילים את הלימודים מסיימים אותם? מה משקל המתמטיקה כחלק מהלימודים ומה המתכון להצלחה בהם? הכל במדריך המלא.
תואר ראשון במדעי המחשב והנדסה

תוכן עניינים

החלטתם שאתם רוצים ללמוד מדעי המחשב או הנדסה ועכשיו אתם מנסים להבין מה הדרך הטובה ביותר לשם כך ואיזה מסלול הוא הטוב והמתאים ביותר לכם. אתחיל מהנקודה שהיא החשובה ביותר לטעמי – 42% מהסטודנטים שמתחילים ללמוד מדעי המחשב ינשרו מהתואר, ובאיזור ה-30 ומשהו אחוז מהסטודנטים להנדסה ינשרו גם הם. מהידיעה הזו צריך לתכנן את הלימודים, כך שהמטרה החשובה ביותר היא לא רק להתקבל ללימודים, אלא גם לצלוח אותם.

במדריך הזה ארצה לפרוס עבורכם את האפשרויות השונות להתקבל ללימודים האקדמיים, את ההבדלים בין לימודים במכללה או באוניברסיטה, אסקור את ההיבטים הכלכליים של הבחירה במסלולים השונים ולבסוף אתן את ההמלצה שלי. הבחינה של כל האפשרויות השונות תקח בחשבון את הסכנה של הנשירה ומה להבטיח כך שלא רק שתתקבלו ללימודים, אלא גם תצלחו אותם.

האפשרויות לקבלה

המוסדות השונים מחייבים בתנאי קבלה שונים. ישנם תנאים שונים בין המוסדות כמו גם בין תחומי הלימוד השונים. ככלל לתנאי הקבלה יש 2 סיבות עיקריות: האחד הוא לבדוק שהמועמד ללימודים יהא מתאים מבחינה אקדמית ללימודים והשני הוא בכך שהמוסד רוצה לקבל אליו את הסטודנטים הטובים ביותר שהוא יכול לקבל על-מנת לשמור על יוקרתו ואף לשפרה. אפרוס בפניכם את האפשרויות השונות לקבלה ללימודים, את משך הזמן המוערך, את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, את העלות ולבסוף אתן את המלצתי שלי.

1. שיפור והשלמה של בגרויות ומבחן פסיכומטרי

משך: בין חצי שנה לשנתיים

אפשרות קבלה: כל מוסד אקדמי

עלות: 5000₪ עד 50,000₪ + הוצאות מחייה לתקופה + הפסד זמן עבודה

האופציה של שיפור והשלמת בגרויות וכן היבחנות במבחן הפסיכומטרי הינה האופציה המוכרת ביותר, וייתכן שהנפוצה ביותר. מי שאין לו בגרות מלאה או לחילופין אין לו את הממוצע המתאים לצורך קבלה לתחום אותו הוא חפץ – נדרש לשיפור והשלמה של בגרויות. בנוסף, נדרש ציון בבחינה הפסיכומטרית. יש לבדוק את הדרישות של כל מוסד, שכן אלה שונים מאוד ביחס ליוקרה של המוסד ולביקוש של המבקשים ללמוד בו. מסלול זה דורש הצלחה בבגרויות שאינן רק רלוונטיות לתואר כגון מתמטיקה, אנגלית ומקצועות המדעיים, אלא גם במקצועות הומניים.

הבגרות במתמטיקה

יש מוסדות שדורשים 4 יחידות לימוד עבור מקצוע מסויים, ויש כאלה שדורשים 5 יחידות. למי שמעוניין להגדיל כמה שיותר את אפשרויות הלימוד עבורו – כדאי ללמוד 5 יחידות, אך לא רק מסיבה זו, אלא מכיוון שכדאי לדעת מתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר לקראת הלימודים האקדמיים. למי שלא הסתדר במתמטיקה בתיכון – כדאי לבדוק במה הדבר יהיה שונה כעת. רוב הקורסים הם קצרים מאוד (3 חודשים) ולא מאפשרים ללמוד בצורה רצינית ומספקת את החומר. אם באים כלל ללא בגרות רוב המכונים מבקשים מהתלמידים ללמוד קודם כל קורס של 3 יחידות לבגרות, ורק לאחר מכן 4 יחידות ולבסוף 5. מסלול זה יכול לקחת בין שנה לשנה וחצי.

הבעיה הגדולה ביותר במסלול זה הוא שגם שמסיים בגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות איננו מוכן ללימודים האקדמיים. 42% ינשרו מלימודי מדעי המחשב בשנה הראשונה בשל הכישלונות בקורסים המתמטיים, ולכן כדאי להוסיף למסלול זה הכנה אמיתית למתמטיקה ברמה אקדמית עבור מי שהולך ללמוד מדעי המחשב או הנדסה, או לחילופין לבחור מסלול אחר (עוד אפשרויות בהמשך).

היתרונות

עם הציונים המתאימים מסלול זה מאפשר להתקבל לכל מוסד אקדמי שחפצים בו. בנוסף, במיוחד למי שאין תעודת בגרות, חשובה התעודה וההישג בפני עצמו של סיום מוצלח של חלק זה במסלול הלימודים.

החסרונות

מסלול זה עלול להיות ארוך מאוד ועשוי לכלול לימודים בנושאים שכלל לא קשורים ולא יעזרו לכם בלימודים בתואר. המסלול לא כולל הכנה למתמטיקה ברמה אקדמית. בנוסף, בהתאם לכמות הבגרויות שתידרשו ולציונים שתקבלו עשוי לארוך זמן רב, החל מחצי שנה ועד שנה ושנתיים. לדבר זה יש גם עלות ישירה של עלות הקורסים, אך גם עלויות מחייה והפסד של שנה או שנתיים של עבודה לאחר התואר, בשכר גבוהה. זה יכול להיתרגם להפסד של מאות אלפי שקלים.

2. מכינה בתוך מוסד אקדמי

משך: בין חצי שנה לשנתיים

אפשרות קבלה: רק המוסד עצמו

עלות: כ-14,000₪ לשנה + הוצאות מחייה לתקופה

מוסדות אקדמיים רבים מציעים מכינה עבור מי שחסר את הקריטריונים לקבלה לתואר על בסיס בגרות ופסיכומטרי. לחסרי בגרות מוצע לימודים לאורך שנת לימודים שלמה, ולעיתים מוצעות מכינות קצרות יותר, עבור מי שהם בעלי בגרות, אך חסרים את הרמה הנדרשת עבור לימודי מדעי המחשב או הנדסה, ועל-כן המכינה יכולה לכלול רק לימודי מתמטיקה, פיזיקה ו/או אנגלית ולארוך בין חודשיים ל-4 חודשים.

בתום הלימודים במכינה מתקיימים מבחנים בנושאים השונים ומי שעובר אותם זכאי להתקבל ללימודים באותו מוסד. הבעיה במסלולי המכינה למיניהם היא שהקבלה על סמך מבחני המכינה תקפה לאותו מוסד, אך כלל לא בטוח שלמוסדות אחרים, והדבר תלוי בהסכמים בין המוסדות.

לימודי המתמטיקה במכינות

אין הבדל בין לימודי המתמטיקה במכינות לבין הכנה לבגרות במתמטיקה מבחינת החומר הנלמד. לרוב במכינה לומדים ברמת 5 יחידות והנושאים חופפים בין אלו שבבגרות. אולם בכך גם נעוצה הבעיה, כפי שנכתב כבר ביחס לבגרות – עבור מי שלא הצליח בלימודי המתמטיקה בתיכון – מה מוצע לו כעת, מה השתנה, כך שכעת הוא יצליח? האם ההוראה שונה? אלו דברים שכדאי לבדוק, כמו גם את אחוזי ההצלחה. בנוסף, כדאי לבדוק מה אחוז האנשים שסיימו את המכינה וגם סיימו את התואר. מטרתכם אינה רק להתקבל לתואר, אלא גם לסיימו, ואם המכינה לא מכינה אתכם כמו שצריך לתואר – היא חוטאת למטרתה.

לרוב, בשל זה שהמכינה חופפת ללימוד הבגרות במתמטיקה היא איננה מכינה למתמטיקה ברמה אקדמית. לכן, למי שבוחר במסלול זה כדאי לבחון הוספה של הכנה אמיתית למתמטיקה ברמה אקדמית למי שעתיד ללמוד מדעי המחשב או הנדסה.

היתרונות

המכינה מאפשרת מסגרת לימודים אלטרנטיבית להשלמה של בגרות או של שיפור מקצועות מסויימים. לרוב עלות שכ"ל במכינות למיניהם מסובסד בחלקו, וכך זול יותר מהמסלול של השלמת הבגרות.

החסרונות

מסלול זה עשוי לכלול לימודים בנושאים שכלל לא קשורים ולא יעזרו לכם בלימודים בתואר. המסלול לא כולל הכנה למתמטיקה ברמה אקדמית. המסלול אינטנסיבי מאוד ואיננו שונה מלימודי המתמטיקה בתיכון, לכן אם המתמטיקה היוותה עבורכם בעיה - יכול להיות שמסלול זה יהיה בעייתי עבורכם. בנוסף, בשל אחוזי הנשירה הגדולים במקצועות מדעי המחשב וההנדסה - יש סכנה לא להצליח בלימודים האקדמיים עצמם, הגם שתצליחו להתקבל לתואר.

3. מבחני סיווג של האוניברסיטאות במתמטיקה

בחלק מהמוסדות האקדמיים במידה והמועמד לא קיבל ציון מינימום בבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות (לדוגמא, 80 נקודות) הוא נדרש לעבור מבחן סיווג במתמטיקה על-מנת בכלל להיחשב כמועמד. בחלק מהמקומות בחינה זו מחליפה את הבחינה הפסיכומטרית, אך בכל אופן, אין היא מחליפה את ממוצע הבגרויות.

4. אפיק מעבר של האוניברסיטה הפתוחה

משך: אין - ניתן להתחיל מיד

אפשרות קבלה: כל מוסד אקדמי

עלות: שכ"ל אוניברסיטאי רגיל

אפיק המעבר של האוניברסיטה הפתוחה הוא אחד המסלולים הבלתי-ידועים על-ידי הכלל, אך הוא כנראה הטוב ביותר. באוניברסיטה הפתוחה ניתן להתחיל ללמוד ללא שום תנאי מקדים, ללא בגרות וללא פסיכומטרי. לדוגמא, ניתן להתחיל ללמוד לתואר במדעי המחשב אף ללא בגרות 3 יחידות במתמטיקה. כלומר, כל העניין של תנאי הקבלה מתייתר.

עד כאן על האוניברסיטה הפתוחה. מהו אפיק המעבר? אפיק המעבר בפתוחה מאפשר לכם לעשות את הקורסים של שנה א’ בפתוחה ולאחר שהצלחתם בקורסים אתם יכולים להמשיך את התואר בכל אוניברסיטה בארץ שבה תחפצו. הציונים שתקבלו בקורסים בפתוחה לא ייחשבו בממוצע של התואר שלכם, אלא שתקבלו פטור על אותם קורסים. ניתן כמובן גם להחליט להמשיך ולסיים את התואר בפתוחה.

היתרונות

היתרונות במסלול הזה גדולים מאוד:

  • הוא פוטר אתכם מהצורך להתעסק בקבלה לאקדמיה, ולבזבז את זמנכם על לימודים שאינם קשורים לתואר שבו תחפצו – בין אם מדובר בפסיכומטרי, או בהשלמה של בגרות בתנ”ך; הדבר יכול להוות חיסכון של חצי שנה עד שנתיים של לימודים לצורך הקבלה לתואר, מה שמהווה גם חיסכון גדול במובן הכלכלי.
  • הוא מאפשר לכם ללמוד בכל אוניברסיטה שתרצו בארץ, שמבחינת שוק העבודה תואר מאוניברסיטה נחשב יוקרתי יותר ממכללה.
  • השנה הראשונה ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות היא קשה מאוד ומרבית הנשירה מתרחשת בה. בסמסטר הראשון יש בין 4 ל-5 קורסים. מדובר בעומס גדול. באוניברסיטה הפתוחה ניתן, ואני ממליץ לעשות כך, לפרוס את הקורסים של שנה א’ על זמן גדול יותר. אני ממליץ להתחיל עם קורס או שניים בסמסטר הראשון ואז לאט-לאט להגביר את הקצב. זה מאפשר כניסה חלקה יותר ללימודים וזה יתרון שיש רק בפתוחה.
  •  האוניברסיטה הפתוחה גמישה מאוד מבחינה בירוקרטית ודבר זה יכול מאוד להקל, בעיקר בתחילת הלימודים.

החסרונות

  • יש כאלו שעבורם החוויה הסטודנטיאלית חסרה בפתוחה. אמנם בהחלט הדבר שונה כאשר לומדים באוניברסיטה/מכללה ולומדים עם אותם אנשים כמה קורסים באותו סמסטר, ועדיין ניתן לייצר קשרים חברתיים ולימודיים גם בפתוחה.
  • מכל היתרונות לעיל מועמדים רבים נרשמים ללימודים בפתוחה. כפי שציינתי המסלול מאפשר להם לדלג על פני תנאי הקבלה והצורך להשלים בגרויות וללמוד ולהיבחן במבחן הפסיכומטרי. אולם יתרון זה גם יכול להוות חרב פיפיות. שכן, הגם שיש לי ביקורת על מבחן הבגרות במתמטיקה שאיננו מכין כמו שצריך ללימודים אקדמיים, עדיין הוא נותן משהו מבחינת ניסיון מתמטי ובוודאי שחלק מהנושאים בו הם ידע הכרחי הגם שלא מספיק ללימודי מתמטיקה אקדמית. מסיבה זו האוניברסיטה הפתוחה החלה להציע לפני כמה שנים את הקורס מתמטיקה קדם-אקדמי, שכן היא נוכחה בפער הזה. קורס זה התווסף לקורס אשנב למתמטיקה, שגם הוא היה אמור לגשר על הפער. שני הקורסים האלה לא מספיק, בלשון המעטה, ולכן אחוזי הנושרים בפתוחה עוד גדולים יותר מכל מוסד אחר בארץ. לכן לצד היתרון שבאפשרות להתחיל לימודים ללא תנאי קבלה יש לכך חיסרון גדול. הדבר מוטל עליכם להיות אחראיים ולהתכונן כנדרש ללימודים. בנוסף לידע הנדרש מבחינת המתמטיקה הקדם אקדמית יש להתכונן באמצעות קורס הכנה למתמטיקה אקדמית.

מה הכי משתלם כלכלית

ראינו את האפשרויות השונות לקבלה ללימודים. כעת ניתן לשאול – ואיזו אופציה היא המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית?אתחיל בשורה התחתונה – הדבר הכי משתלם והכי חשוב במסלול הנבחר הוא בכך שתסיימו את הלימודים האקדמיים. עם 42% נשירה במדעי המחשב ובאיזור ה-30% בהנדסה – זוהי המשימה העיקרית. רובם של הנושרים הם בשנה הראשונה, והרוב נושרים בשל כישלונות בקורסים המתמטיים, לכן כה חשובה, מעבר להבטיח שתתקבלו ללימודים, שגם תצלחו אותם.

השכר הממוצע בתעשיית ההייטק הוא כיום כ-30,000בחשבון מהיר לאורך 40 שנות עבודה מדובר ב-14.4 מיליון  (ללא לקיחה בחשבון של אפשרויות ההשקעה לאורך הדרך, אלא רק הכנסה מעבודה). השכר הממוצע במשק כיום הוא באיזור ה-10,000 מה שמתרגם להכנסה של 4.8 מיליון  לאורך 40 שנות עבודה. מדובר בהכנסה ברוטו כמובן לפני מיסים. בכל אופן, אנחנו רואים שמדובר בהבדל אדיר. לכן, יש לראות את שנות הלימודים, הן אלו שמבטיחות את הקבלה וההצלחה בלימודים והן בתואר עצמו כהשקעה לכל דבר ועניין, כפי שאדם משקיע בנכס או בעסק או בכל אפיק כלכלי. מתוך כך – ההבדלים מבחינת עלויות המסלולים השונים הם בטלים בשישים. מה שחשוב הוא לבחור במסלול שיבטיח את הקבלה שלכם וההצלחה שלכם בלימודים.

הייתי מוסיף בחשבון שמסלול שמאריך את הלימודים שלכם בשנה או שנתיים (כמו לדוגמא השלמת בגרויות) נושא עלות של הפסד של שנת עבודה במקצוע ששקולה להפסד של מאות אלפי שקלים. אולם לא הייתי פועל לפי המחשבה של לקצר את זמן הלימודים כמה שיותר. מדוע? שוב, 42% נושרים מהלימודים במדעי המחשב. הדבר החשוב ביותר הוא לסיים את הלימודים, ולכן הכנה נאותה לתואר ואולי ריווח של הקורסים של שנה א’ הם הדבר ההגיוני ביותר. במחשבה ארוכת טווח – מה שחשוב הוא לסיים, ובהצלחה, ואם נדרשת לכך עוד שנה, זה לא הדבר החשוב.

אם כיסינו את העניין שהדבר החשוב ביותר הוא סיום הלימודים –  יש לשאוף להשיג ציונים כמה שיותר גבוהים ולהתקבל ללימודים במוסד ששמו הולך לפניו. ההבדלים מבחינת אופי התפקיד ואפשרויות השכר לאחר מכן הן אדירות. 

מכללה או אוניברסיטה?

ההבדלים בין אוניברסיטה למכללה הם גדולים באספקטים שונים: תנאי הקבלה, חווית הלימודים, הדרישות הלימודיות ורמת הלימודים, היחס לבוגרים בתעשייה מבחינת אפשרויות התעסוקה והשכר העתידי. בנוסף, יש גם הבדלים בין האוניברסיטאות השונות ובין המכללות השונות.

ראשית, כדאי לציין את ההבדל העקרוני בין האוניברסיטאות למכללות. האוניברסיטאות הוקמו ויועדו לצרכי מחקר והקמה של עתודה של חוקרים עתידיים. כך, הלימודים מכוונים יותר למחקר ולהכשרה לקראת תארים מתקדמים. מתוך כך הלימודים באוניברסיטה מעמיקים יותר מבחינה תיאורטית ומתוך כך גם ברמה גבוהה יותר. המכללות הוקמו על-מנת להוות מוסדות להכשרה מקצועית אקדמית, ומתוך כך הן מתמקדות פחות במחקר, והסגל המלמד בהן מועסק בעיקר לצרכי הוראה.

הדרישות הלימודיות ורמת הלימודים

הקורסים הנלמדים בכל תואר זהים בין אם לומדים במכללה או באוניברסיטה. עם זאת, על אף שלומדים אותם הקורסים – הרמה באותו קורס במכללה ובאוניברסיטה יהיה שונה לחלוטין. לדוגמא, הקורס אלגברה לינארית 1 הנלמד במדעי המחשב ובהנדסה בכלל המוסדות, בין אם מדובר באוניברסיטה או במכללה, יהיה שונה מאוד מבחינת הרמה במכללה ובאוניברסיטה. יש הבדלים גם בין המכללות. יש מכללות שבהן הרמה קרובה יותר לרמה אוניברסיטאית, ולחילופין יש אוניברסיטאות שהרמה בהן יותר גבוהה מאחרות.

חווית הלימודים

לימודי מדעי המחשב או הנדסה הם לימודים קשים ותובעניים. נרשמים ללימודים באים לרוב בציפייה לפני הלימודים שהלימודים יהיו דומים ללימודים בתיכון בכל האספקטים. כדאי לוותר מהר מאוד על הציפייה הזו. קצב הלימודים הוא פי כמה וכמה מהלימודים בתיכון, כמו גם הקושי בנושאים עצמם. מעבר לכך – המרצים והמתרגלים לא מלמדים כמו שהייתם רגילים אליו בתיכון, רצים מהר מאוד בחומר, ולעיתים קרובות צריך ללמוד את הנושאים לבד או עם קבוצת חברים אחרי השיעור. אני נתקל כל שנה בתלמידים שמאוכזבים מרמת ההוראה שהם נתקלים בה. בדרך-כלל אין הבדל גדול בין המוסדות השונים ביחס לכך, ולכן אני מציע לראות את המוסד הלימודי יותר כמקום המאפשר להיבחן ולקבל תעודה, מאשר כמקום שאחראי על-כך שתלמדו כיאות. ביטול האשליה שזה יהיה אחרת יעזור לכם מאוד.

גמישות בירוקרטית

יש מוסדות שהם גמישים יותר ובאים יותר לקראת הסטודנט ויש מוסדות שהם נוקשים יותר. ככלל אפשר לומר שככל שמוסד הוא מבוקש יותר כך הוא גם נוקשה יותר ביחס לתלמידיו, וכך הוא גם נוטה יותר להקשות עליהם, לא רק בתנאי הקבלה, אלא גם במהלך הלימודים עצמם. ההיגיון הפועל הוא כזה של היוקרה, כך שמוסדות יוקרתיים יותר שומרים על יוקרתם לא רק על-ידי סינון ראשוני, אלא גם בכך שהם מנפים תלמידים. כך יש מוסדות שדווקא מעוניינים באחוז נושרים גבוהה בשנה הראשונה, שכן זה משמר את מעמדם כמוסד בעל רמה “גבוהה”. חשוב לדעת דבר זה מראש. לכן, יש יתרון בלהיות במוסד שהוא “פחות נחשב” בכך שהלחץ הוא פחות בהשוואה למקומות אחרים, אולם לדבר גם יש מחיר ביחס לאפשרויות התעסוקה ויכולת ההשתכרות.

אפשרויות תעסוקה ויכולת השתכרות

בשל כל ההבדלים שצויינו בין האוניברסיטאות למכללות ניתן בהכללה לומר שבוגרי האוניברסיטאות מבוקשים יותר בשוק העבודה וגם המשכורות שלהם בממוצע גבוהות בהרבה. יותר מכך, גם אופי העבודות הן אחרות. המשרות המוצעות לבוגרי אוניברסיטאות יהיו בדר”כ כאלה הדורשות יותר חשיבה מערכתית והגדלת ראש ויהיו פחות טכניות.

תנאי הקבלה

ככלל ניתן לומר שתנאי הקבלה במכללות קלים יותר מאשר באוניברסיטאות. יש הבדלים ומדרג בין המכללות עצמן כמו גם בין האוניברסיטאות. פירטתי בראשית המאמר את האפשרויות השונות לקבלה ללימודים האקדמיים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה.

מה לומדים בשנה א'

בשנה הראשונה אתם תלמדו בעיקר קורסים במתמטיקה ובנוסף בחלק מהמקצועות תלמדו קורסים בתכנות ובפיזיקה (בהנדסות). הקורסים המתמטיים המשותפים לכולם הם אלגברה לינארית 1 ו-2 וחדו”א (או אינפי) 1 ו-2, כאשר יש הבדלים ברמות בין מקצועות שונים ומוסדות שונים. במדעי המחשב ובחלק מההנדסות כמו הנדסת תוכנה והנדסת תעשייה וניהול לומדים גם מתמטיקה בדידה.

לימודי המתמטיקה באקדמיה שונים מאוד ממה שהכרתם בלימודי המתמטיקה בתיכון. אם בתיכון הלימודים עסקו בעיקר בפתרון תרגילים, לרוב, באמצעות שימוש באלגוריתם ידוע מראש, במתמטיקה ברמה אקדמית אתם תדרשו בעיקר להוכיח. בנוסף, מדובר בנושאים חדשים, בשפה חדשה שיש ללמוד, עם הרבה סימנים חדשים, וכן בעיסוק באובייקטים מופשטים שבהם האפשרות להסתמך על ההבנה או על הדימיון קטנה. בנוסף, אתם תדרשו להיות מדוייקים וריגורוזיים בהרבה ממה שהכרתם (ריגורוזי הוא שם-תואר אהוב במחלקות למתמטיקה באקדמיה – משמעו, קפדני).

איך לצלוח את התואר

רוב רובה של הנשירה (כ-85%) מתרחשת בשנה הראשונה ללימודים. כמו-כן, הסיבה העיקרית לנשירה הם הקשיים והכשלונות בקורסים המתמטיים. פירטתי לעיל את הדרישות בקורסים המתמטיים וההבדל בין לימודי המתמטיקה לבגרות וזו שבאקדמיה. על-כן, אם המוסדות האקדמיים ממליצים לרענן את הידע ביחס למה שנלמד לבגרות בוודאי שהדבר לא מספיק. יש להתכונן למה שתתקלו בו בקורסים המתמטיים – לייצר אוריינטציה בעולם המתמטי, להבין את השפה המתמטית ובעיקר לדעת איך לכתוב הוכחות ואיך לעבוד באופן פורמלי. חלק מהדברים נלמדים ממש בקצרה בשבוע הראשון בתור מבוא וחלק (כמו נושא כתיבת ההוכחות) שפשוט לא נלמדים. פשוט זורקים אתכם למים ומצפים שתתחילו לשחות. זה לא מפתיע לכן שיש קורסים מתמטיים בהם מעל 50% של נכשלים ושאחוז הנשירה כה גבוהה.

מתוך כך , מה שאני ממליץ, בכל לשון של המלצה הוא להכין את עצמכם ללימודים לפני תחילת הלימודים. הכנה ללימודים היא לא פשוט חזרה על הנושאים שנלמדו בתיכון, אלא הכנה למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה. התלמידים החכמים עושים את ההכנה הזו מראש, בין אם מכיוון שחיפשו בעצמם משהו כזה, או כי במקרה נתקלו באזהרה שלי. אחרים מגיעים ללימודים וכבר בשבוע-שבועיים הראשונים מבינים שמשהו לא בסדר וצריך משהו מעבר. בשלב הזה, עם העומס של הלימודים – הרבה יותר דחוק לייצר את ההכנה הנדרשת. לכן, שוב, אני ממליץ לכם להכין את עצמכם ללימודים מראש. אל תגידו – לי זה לא יקרה. 42% ינשרו מהלימודים ויש קורסים שבהם יש מעל 50% נכשלים. 

שורה תחתונה - מה מומלץ?

כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו לעצמו. לטעמי נראה לי שהמסלול של הלימודים באפיק המעבר של האונברסיטה הפתוחה הוא הפתרון הטוב מכל הבחינות. בכל מקרה, לא משנה איזה נתיב תבחרו – ממליץ מאוד להתכונן לתואר לפני.

למה הפתוחה?

הלימודים בפתוחה מאפשרים קבלה ללימודים ללא תנאי קבלה ובכך חוסכים לכם לימודים שאינם רלוונטיים לתואר; דבר זה חוסך לכם זמן וכסף; הם מאפשרים לימודים באוניברסיטה ולא מכללה וכן מאפשרים לעבור לאחר מכן לכל אוניברסיטה שתחפצו בה (במידה ותשיגו את הציונים הנדרשים) וכן מאפשרים לסיים את התואר באוניברסיטה הפתוחה עצמה. מבחינת מעסיקים – אלה דווקא מעריכים מאוד את אלה המסיימים את הלימודים בפתוחה, שכן אלה דווקא מעידים על יכולת לימוד-עצמי גבוהה.

בנוסף, הלימודים בפתוחה מאפשרים לרווח את השנה הראשונה ללימודים שהיא הקשה ביותר ובה מתרחשת מירב הנשירה מהתואר. האוניברסיטה הפתוחה גמישה מאוד מבחינה בירוקרטית וזה יתרון גדול עבור סטודנטים מתחילים. מכל הבחינות – מדובר באופציה הטובה ביותר. לכך יש סייג גדול מאוד – יש להתכונן כמו שצריך ללימודים במסגרת קורס הכנה לתואר ולקבל ליווי במהלך השנה הראשונה.

יש לכם שאלה? מוזמנים להתייעץ איתי.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כתיבת תגובה
אולי יעניין אותך גם לקרוא...

השאירו פרטים

ואחזור אליכם בהקדם

רוצים להיות כוכבי מתמטיקה?

הירשמו לרשימת התפוצה לקבלת כל המאמרים והעידכונים.

קורס הכנה לשנה א' במדעי המחשב והנדסה