מ-3 יחידות במתמטיקה לתואר במדעי המחשב או הנדסה

האם עם רקע של 3 יחידות במתמטיקה (ואולי אף פחות מכך) ניתן ללמוד מדעי המחשב או הנדסה? האם יש כאלה שהם פשוט מוכשרים בנושא ואחרים שלא? ניתן לערער על הרבה מאוד מהדעות הקדומות הקשורות בלימודי המתמטיקה ולפתוח צוהר לעבר לימודים אקדמיים בתחומים שדורשים מתמטיקה ברמה גבוהה.

עודכן ב-

תוכן עניינים

הייתם מעוניינים ללמוד מדעי המחשב או הנדסה, אך המתמטיקה מהווה עבורם מחסום. חלקכם למדו 3 יחידות לבגרות במתמטיקה, אחרים כלל ללא בגרות במתמטיקה ואחרים בעלי 4 יחידות במתמטיקה, חלק אפילו עם 5, אבל עשיתם את הבגרות עם קושי רב ואתם חוששים ביחס לרמת המתמטיקה הנדרשת בלימודי התואר הראשון במדעי המחשב או הנדסה. מבחינתי, ההצלחה או אי-ההצלחה ביחס ללימודי המתמטיקה במערכת החינוך אינם מספרים את כל הסיפור, וקובעים האם אדם טוב או רע במתמטיקה והאם הוא יכול להשתלב בלימודים אקדמיים במדעי המחשב או הנדסה, שכן לדידי אופן הוראת המתמטיקה במערכת החינוך הוא גרוע, במקרה הטוב.

האם אני מתאים?

רבים על כן שואלים האם הם מתאימים או לא ללימודי מדעי המחשב או הנדסה בהתבסס על השאלה “האם אני טוב או לא במתמטיקה”. אינני מאמין שלאדם יש או אין את זה במתמטיקה, שזה נתון קבוע מראש, באופן ביולוגי או אחר, אלא שהדבר הוא נגזרת של אופן הלימוד, תוכנית הלימודים והיחס בין המורה לתלמיד. לכן, זה אינה שאלה של התאמה, כאילו יש אנשים שהם “ריאלים” ואחרים שהם “הומאניים” ושכל אחד צריך למצוא מהי המהות האמיתית באמת, ומתוך כך להתאים את הפעולה והרצון שלו. לא. נהפוך הוא – זו ההליכה בהתאם לרצון של האדם שקובעת מהו, זוהי הפעולה שלו שקובעת. עם זאת, אין הדבר תלוי רק בו. אני כן מאמין שבמקום החשוב של תוכנית הלימודים, אופן הלימוד והמורה. אלו מרכיבים קריטיים שכן הפעולה של התלמיד לא אינה שלו עם עצמו, אלא הוא תלוי בשלושת הללו, הגם שאיננו תלוי באופן בלבדי. יש לפנות ללימודים שיהיו שונים מהאופן שבו למדת במערכת החינוך, שאחרת – במה הדברים יהיו שונים? מתמטיקה היא שפה וצריך ללמוד לדבר אותה.

לאור כל זאת, את השאלה “האם אני מתאים?” יש להמירה לפעולה, והיא זו שתקבע.

מה לעשות ומה לא לעשות

מה שנדרש בעיני, ראשית, הוא חווית לימוד שונה של המתמטיקה. ללמוד באותו האופן, ובאותו צורה כפי שלמדת במערכת החינוך – לא יביא שום שינוי. לכן, את הפנייה למכינות או להשלמת בגרות 5 יחידות במתמטיקה צריך לבחון ביחס לשאלה האם הדבר יהיה שונה באותו מקום מאשר בלימודים במערכת החינוך. האם הם מציעים אופן לימוד שהוא שונה מהותית מהלימודים במערכת החינוך, האם עקרונות ההוראה שלהם מגובשים ומהי פרקטיקת ההוראה שם. בנוסף, ישנה חשיבות למורה עצמו, ולכן כדאי לבדוק אפשרות לשיעורי היכרות עם המורה. שם המוסד בהקשר הזה לא אומר דבר.

אפשרות נוספת שאני חושב שהיא טובה מאוד היא להתחיל ללמוד בשלב ראשון ללא יעד, כגון מבחן וכו’, וללא הלחץ הכרוך בכך; אלא ראשית כל ללמוד כדי שתראו שניתן ללמוד מתמטיקה, אף ברמה גבוהה מאוד, להצליח בכך, ולהנות מהדרך מבלי המועקה שפעמים רבות נלוות לתלמידים ביחס ללמידת התחום.

הפנייה ללימודים אקדמיים

לאחר שהמחסום הזה הוסר וראינו שהשד איננו כזה נורא ניתן להתקדם לקראת קבלה ללימודים אקדמיים במדעי המחשב או הנדסה. בפוסט על איך להתכונן למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה כבר כתבתי על הטעות הנפוצה בזיהוי בין להצליח להתקבל ללימודי מדעי המחשב או הנדסה לבין להיות מוכן לקראת מתמטיקה ברמה אקדמית. שני הדברים הם שונים מאוד. לדוגמא, ניתן להתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה לקראת תואר במדעי המחשב ללא שום תנאים מוקדמים. האם הדבר נכון לעשות כך ללא הכנה מוקדמת? בוודאי שלא. אם הממוצע הכלל ארצי של אחוז הנושרים מלימודי מדעי המחשב הוא 42%, אזי באוניברסיטה הפתוחה מדובר במספרים גבוהים בהרבה. מנגד, יש כאלו שעשו את כל הנדרש באופן פורמלי כדי להתקבל ללימודים אקדמיים ושכביכול יהיה להם את הידע הרלוונטי – בגרות 5 יחידות במתמטיקה, אולם הם לא הצליחו בקורסים בשנה א’ ופרשו. לכן, יש להפריד בין שאלת הקבלה לשאלת הידע, אלו שתי שאלות שונות. מבחינת האפשרויות השונות לקבלה ללימודים אקדמיים – כתבתי על כך במדריך ללימודי מדעי המחשב והנדסה.

אתם מוזמנים לכתוב תגובות ושאלות ואף להתייעץ איתי באופן אישי.

אהבתם? שתפו

כתיבת תגובה
אולי יעניין אותך גם לקרוא...

השאירו פרטים

ואחזור אליכם בהקדם

רוצים להיות כוכבי מתמטיקה?

הירשמו לרשימת התפוצה לקבלת כל המאמרים והעידכונים.

קורס הכנה לשנה א' במדעי המחשב והנדסה