19 בינואר 2025
אין תגובות
אסף מנור
הייתם מעוניינים ללמוד מדעי המחשב או הנדסה, אך המתמטיקה מהווה עבורכם מחסום? אתם חוששים שהמתמטיקה שתידרשו לה בתואר היא הרבה מעבר ליכולתכם? ובכלל, אתם תוהים, איך תוכלו להתקבל ללימודים עם הרקע ה”חלש” שלכם במתמטיקה?
מבחינתי, אם הצלחתם או לא הצלחתם בעבר בלימודי המתמטיקה במערכת החינוך – אין זה אומר הרבה. זה אומר שזה מה שהיה. אבל זה לא מספר את כל הסיפור, וזה לא קובע באופן חד-משמעי האם אתם “טובים” או “רעים” במתמטיקה וזה גם לא קובע האם מתמטיקה הוא משהו שתוכלו להנות ממנו (ספוילר, זה אפשרי!). מדוע? מכיוון שאופן לימוד המתמטיקה במערכת החינוך הוא קטסטרופה (במקרה הטוב), ולכן מה שהיה אז היה נכון לחוויה דאז. הלימוד הוא פונקציה של עם 3 משתנים – התלמיד, המורה ותוכנית הלימודים. אתם משתנה אחד בפונקציה הזו, ואולי גם היא, כלומר אתם, כבר השתנתם? 😊 אם נשנה את הפונקציה או את המשתנים שבה – נוכל לקבל תוצאה אחרת.
בפוסט הזה אנחנו נעבור מסע החל ממה שהיה בעבר אל עבר העתיד שלכם בלימודי מדעי המחשב או הנדסה.
רבים שואלים האם הם מתאימים או לא ללימודי מדעי המחשב או הנדסה בהתבסס על השאלה “האם אני טוב או לא במתמטיקה”. אינני מאמין שלאדם יש או אין את זה במתמטיקה, שזה נתון קבוע מראש, באופן ביולוגי או אחר. כבר אמרנו – זו פונקציה עם שלושה משתנים: התלמיד, המורה ותוכנית הלימודים. לכן, זה אינה שאלה של התאמה, כאילו יש אנשים שהם “ריאלים” ואחרים שהם “הומאניים” ושכל אחד צריך למצוא מהי המהות האמיתית באמת, ומתוך כך להתאים את הפעולה והרצון שלו. לא. נהפוך הוא – זו ההליכה בהתאם לרצון של האדם שקובעת מהו, זוהי הפעולה שלו שקובעת. עם זאת, אין הדבר תלוי רק בו. יש חשיבות גדולה לתוכנית הלימודים, אופן הלימוד והמורה. אלו מרכיבים קריטיים שכן הפעולה של התלמיד אינה שלו עם עצמו, אלא הוא תלוי בשלושת הללו, הגם שאיננו תלוי בהם באופן בלבדי.
מסיבות אלו אני חושב שההיקבעות של אנשים לכך שהם “טובים” או “לא טובים” במתמטיקה אינה במקום מכיוון שלדידי לימודי המתמטיקה במערכת החינוך הם קטסטרופה, במקרה הטוב. אין מפתיעים אותי אלו שסובלים (או לא סובלים) מהמתמטיקה הנלמדת במערכת החינוך, כי אם אלו שדווקא כן נהנים ומצליחים בה. אם לא הצלחתם בלימודי המתמטיקה במערכת החינוך ותוייגתם כ”3 יחידות” – אין זה אומר מבחינתי הרבה. בפרט, אין הדבר אומר שאתם לא יכולים להסתדר עם לימודי המתמטיקה הנלמדים במדעי המחשב או הנדסה. נהפוך הוא – נתקלתי לא אחת בסטודנטים שהתקשו מאוד בלימודי המתמטיקה במערכת החינוך, תוייגו כ”3 יחידות” ובאקדמיה פרחו.
לאור כל זאת, את השאלה “האם אני מתאים?” יש להמירה לפעולה, לאמירת הן, והיא זו שתקבע. אך זה בוודאי זה לא מספיק. יש לפנות ללימודים שיהיו שונים מהאופן שבו למדת במערכת החינוך.
מה שנדרש בעיני, ראשית, הוא חווית לימוד שונה של המתמטיקה. ללמוד באותו האופן, ובאותו צורה כפי שלמדת במערכת החינוך – לא יביא שום שינוי. לכן, את הפנייה למכינות או להשלמת בגרות 5 יחידות במתמטיקה צריך לבחון ביחס לשאלה האם הדבר יהיה שונה באותו מקום מאשר בלימודים במערכת החינוך. האם הם מציעים אופן לימוד שהוא שונה מהותית מהלימודים במערכת החינוך? האם עקרונות ההוראה שלהם מגובשים? מהי פרקטיקת ההוראה שם? בנוסף, ישנה חשיבות למורה עצמו, ולכן כדאי לבדוק אפשרות לשיעורי היכרות עם המורה. שם המוסד בהקשר הזה לא אומר דבר. תוכנית הלימודים לא תהא שונה מהותית מהאופן בו הדברים מובנים במערכת החינוך. אולם, לעיתים השינוי בעמדת התלמיד בשילוב עם המורה הנכון – יעשו את ההבדל.
אפשרות נוספת שאני חושב שהיא טובה מאוד היא להתחיל ללמוד בשלב ראשון ללא יעד, כגון מבחן וכו’, וללא הלחץ הכרוך בכך; אלא ראשית כל ללמוד כדי שתראו שניתן ללמוד מתמטיקה, אף ברמה גבוהה מאוד, להצליח בכך, ולהנות מהדרך מבלי המועקה שפעמים רבות נלוות לתלמידים ביחס ללמידת התחום.
לאחר שהמחסום הזה הוסר וראינו שהשד איננו כזה נורא ניתן להתקדם לקראת קבלה ללימודים אקדמיים במדעי המחשב או הנדסה.
כדי להתחיל ללמוד באקדמיה מדמ”ח (כדאי להכיר – זה הקיצור של מדעי המחשב) או הנדסה צריך לטפל בשני דברים, שלרוב מתבלבלים ביניהם:
כדי להתקבל למוסד האקדמי אתם נדרשים לעמוד בתנאי סף של סכם של ממוצע הבגרויות וציון הפסיכומטרי. לעיתים יש גם אפשרויות לקבלה ללא פסיכומטרי כאשר ממוצע הבגרות גבוהה במיוחד וכן בדר”כ נדרשים לעמוד בתנאי סף נוספים ולפעמים אף במבחן סיווג במתמטיקה. דברים אלה אתם נדרשים לברר מול מוסד הלימודים בו תרצו ללמוד.
לרוב, כדי להתקבל ללימודי מדעי המחשב או הנדסה המועמדים נדרשים לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות ובציון גבוה. לכן, אנשים פונים להשלמת בגרות. מכיוון שכדי להתקבל המועמדים נדרשים לסכם גבוהה לעיתים נדרש לשפר בגרויות גם במקצועות אחרים. זהו תהליך שעשוי לקחת שנה ואף יותר בהתאם למצבכם ולמוסד שאתם מעוניינים ללמוד בו. הדבר תלוי גם הצלחתם להשיג את הציונים הנדרשים בפעם הראשונה או שעליכם לגשת פעם נוספת, וכן גם האם יש צורך לגשת למבחן הפסיכומטרי. בקיצור, התהליך עשוי לקחת החל מחצי שנה ועד שנתיים.
בין אם בשל הצורך לשפר או להשלים יותר מבגרות אחת ובין אם הרצון במסגרת – רבים פונים לאפשרות של לימודי מכינה על בסיסם מתקבלים ללימודים. הלימודים במכינה מסונפים לאיזשהו מוסד אקדמי וניתן להתקבל ללימודים אך ורק על סמך הציונים שתשיגו במכינה (ללא צורך בפסיכומטרי). מסיבה זו – זו אפשרות שקורצת לרבים. לעיתים, לאנשים הבאים מרקע של 3 יחידות במתמטיקה יש אף קורס הכנה המקדים למכינה.
עד כה דנו בלימודים המקדימים לצורך הקבלה. אך להתקבל ללימודים מבחינה פורמלית ולהיות מוכן להם – אלו שני דברים שונים מאוד. אחוזי הנכשלים בשנה א’ בקורסים המתמטיים הוא לרוב 50% ואף יותר. וכן, אלו אנשים שעמדו בתנאי הסף והתקבלו ללימודים. בשל אחוז הנכשלים הגבוהה גם אחוז הנושרים הוא גבוהה גם כן. כ-36% נושרים מלימודים מדעי המחשב והנדסה (לפי דו”ח של מבקר המדינה). ולכן אל לכם להתבלבל בין הקבלה ללימודים לבין המוכנות אליהם.
הפער בין המתמטיקה התיכונית לאקדמית הוא אדיר. זה לא רק שהמתמטיקה האקדמית היא קשה יותר, אלא שזה פשוט משחק אחר. אז גם מי שהיה מצויין במתמטיקה לבגרות וקיבל 100 לא מוכן למתמטיקה ברמה אקדמית. גם מסי לא יכול לעבור מחר לשחק ב-NBA. וזה מה שקורה כשמתחילים את הלימודים האקדמיים. אין הנגשה של החומר וגישור על הפער – זה לא קבוצת קט-סל בכיתה ו’ – אלא ישר יזרקו אתכם למים העמוקים של המתמטיקה האקדמית, והמון דברים לא ילמדו. לדוגמא, אחת הבעיות הקשות ביותר עבור 99% מהסטודנטים הוא נושא כתיבת ההוכחות. וזה פשוט מכיוון שלא ילמדו אתכם איך לכתוב הוכחות, וזה לא משנה לאיזה מוסד תלכו ואיזה קורס מתמטי תלמדו. פשוט יצפו שתצליחו לחקות את המרצים ולעשות כך גם אתם.
ולכן שוב, אסור להתבלבל בין הקבלה ללימודים לבין המוכנות אליהם. אבל, בטח אתם שואלים, אם הבגרות לא מכינה למתמטיקה אקדמית (וגם לא המכינות למיניהן שהסילבוס שלהם זהה כמעט לגמרי לזה של הבגרות) – אז מה צריך ללמוד לקראת המתמטיקה האקדמית? איך לכתוב הוכחות – זה לגמרי הכרחי ללמוד מראש. וגם את השפה המתמטית החדשה שתכירו. ואיך ללמוד עם מושגים ובכלל איך ללמוד מתמטיקה ברמה אקדמית. קיבצתי כל הדברים שצריך ללמוד במדריך התכוננות לשנה א’.
אופציה נוספת העומדת בפניכם היא לפנות ללימודים באוניברסיטה הפתוחה. כדי להתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אינכם נדרשים כלל לתנאי קבלה! כל אחד יכול מיד להתחיל ללמוד. זה מוריד מכם את העול של שיפורי הבגרויות, הפסיכומטרי או המכינות למיניהן. אלו גם יקחו זמן רב וגם לא יתנו לכם ידע וכלים שיעזרו לכם להצליח בקורסים של התואר, והרי המטרה הסופית היא להצליח בלימודים האקדמיים, לא? אלא שאז רבים הפונים ללימודים בפתוחה עושים את הטעות הקריטית שהצבעתי עליה מקודם. בשל זה שאין תנאי קבלה – מוותרים הם על הכנה מוקדמת ההכרחית לצורך הצלחה בקורסים המתמטיים. זהו לא חסם הקבלה, אלא חסם הידע. ולכן, אם הנכם פונים ללימודים בפתוחה אני ממליץ לכם להתכונן מראש לקראת הלימודים. מה אתם צריכים ללמוד לפני? חלקים מהנושאים הנלמדים ב-5 יחידות לבגרות במתמטיקה (אני מדגיש, חלקים, לאו דווקא הכל), ובעיקר כפי שציינתי מקודם – את מה שלא מלמדים בבגרות ושלא ילמדו אתכם באקדמיה ושהם הכרחיים לצורך הצלחה בקורסים המתמטיים בתואר. חשוב לדעת שהפתוחה מציעים 2 קורסים שנחשבים עבורם כהכנה – מתמטיקה קדם-אקדמית ואשנב למתמטיקה. מתמטיקה קדם-אקדמית אמור להוות את התחליף ל-5 יחידות ואשנב למתמטיקה אמור להוות את הגשר בין המתמטיקה הקדם-אקדמית לאקדמית. הכוונה טובה, אבל לצערי הביצוע פחות. לדוגמא, אין מלמדים באשנב איך לכתוב הוכחות.
אם אתם רוצים להגיע מוכנים יותר לתואר, אני מזמין אתכם לבדוק את קורס ההכנה שלי לשנה א’ – שייתן לכם את הידע, הכלים והמיומנויות הנדרשות לקורסים המתמטיים של שנה א’, ושלא ניתן ללמוד אותם בשום מסגרת אחרת.
יש לכם שאלות? אתם מוזמנים להתייעץ איתי באופן אישי כך שאתאים לכם את הפתרון הנכון ביותר עבורכם.
בהצלחה רבה! זה בכוחכם.
אהבתם? שתפו
