24 במרץ 2024
אין תגובות
אסף מנור
אם אתם ניצבים בפני המבחנים הראשונים שלכם במתמטיקה באקדמיה אתם בוודאי תוהים וחוששים כיצד להתכונן למבחנים. בהחלט הדבר מחייב היערכות והתכוננות אחרת ממה שהייתם רגילים אליו בעבר, כאשר התכוננתם למבחנים בתיכון, לקראת הבגרות או במכינות. חשוב לציין שההמלצות שלי נוגעות בעיקר לקורסים המתמטיים בחוגים למדמ”ח, הנדסה, מדעים מדוייקים ומתמטיקה. אך כנראה שאין מניעה שהנחיות אלו יעזרו גם בהתכוננות לקורסים במתמטיקה בחוגים אחרים. ההנחיות הללו יהיו שונות לפי רמת הידע של כל סטודנט בקורס בסוף הסמסטר. אם יש לסטודנט פערים קטנים או גדולים בחומר – הדבר ישנה מאוד מבחינת ההמלצות שלי.
לפני שאעבור להנחיות הספציפיות לפי רמת הידע אני רוצה לתת הנחייה כללית ביחס להכנה למבחן. וההנחייה היא זו:
Mivchani Avar is King
מה שמנחה אותנו תמיד ומהווה המצפן שלנו הוא מבחני העבר. על-כן, בשלב ראשון רכזו את מבחני העבר מאותו הקורס. לרוב אלה מופיעים בדרייב (או המגה או ה-one drive) החוגי. שימו מיקוד מיוחד ביחס למבחני עבר של אותו המרצה אצלו (או אצלה) אתם לומדים את הקורס. עברו על אותם מבחנים ונתחו אותם. למעשה זה משהו שכדאי לעשות עוד לפני סוף הסמסטר, כבר במהלכו, מכיוון שזה יכווין את הלמידה שלכם במהלך הסמסטר.
אלה דוגמאות לשאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם כאשר אתם מנתחים את מבחני העבר:
אגב, אם במקרה נתקלתם במדריך הזה בתחילת או אמצע הסמסטר ולא בסופו – אני ממליץ לכם מאוד לפתור שאלות של מבחנים לאורך הסמסטר. כאשר סיימתם ללמוד נושא מסויים – חפשו את השאלות מהמבחנים של אותו נושא. זאת מכיוון שלעיתים השאלות במבחנים הן ברמה גבוהה בהרבה ממטלות הבית. זה במובן מסויים לא הוגן, אבל זה המצב, ולכן כדאי לענות על שאלות ממבחנים כבר במהלך הסמסטר. כתבתי על כך גם בפוסט שלי עם הטיפים לסמסטר ראשון מוצלח.
מדובר בשלב הכרחי וחשוב מאוד. אם אתם לא יודעים חצי מהחומר – אין שום טעם שתגשו לפתור מבחנים. עליכם קודם כל להשלים את הפערים שיש לכם, ולפתור שאלות ברמת מטלות הבית, ולא ברמת המבחן. אם תיגשו במצב הזה לנסות לפתור מבחנים אזי גם לא תצליחו, גם תהיו מתוסכלים מזה וגם לא באמת תפיקו מכך יותר מדי. ועל-כן, שלב אבחון הידע שלכם הוא הכרחי וחשוב. לגבי אבחון מצב הידע כתבתי בהרחבה בפוסט על השלמת פערים. הפוסט ההוא נגע יותר להשלמת פערים במהלך הסמסטר.
מה שאוכל להוסיף בהקשר הזה הוא שאם אתם ניצבים לפני מבחן ורוצים לבדוק את רמת הידע שלכם, אזי ניסיון לפתור מבחן אחד לצורך הערכה יכול להיות רעיון טוב. שימו לב, שוב, אין מדובר כאן במטרה להיכנס למרתון פתירת מבחנים, אלא לאיבחון. כפי שכתבתי בפוסט על השלמת הפערים הבעיה הנפוצה היא שסטודנטים הרבה מאוד פעמים מאבחנים זאת באופן סובייקטיבי ושגוי, ומנגד במערכת לא מאפשרת לסטודנט לקבל משוב אלא באמצעות המבחן הסופי. לכן, אתם צריכים למצוא דרך לאבחן את מצבכם בחומר באופן אובייקטיבי. במידה ואינכם יודעים מהו מצבכם בחומר אפשר לפנות אלי לייעוץ.
כעת אני רוצה לעבור להנחיות המותאמות למצב הידע של כל אחד ואחת מכם. ההנחיות שונות מאוד לפי מצב הידע, וכן חשוב לומר שאלה הנחיות מאוד כלליות. בוודאי שצריך לבחון כל מקרה לגופו. בנוסף, כפי שכתבתי לעיל – זה קריטי להבין מהו מצב הידע האובייקטיבי של הסטודנט כך שניתן לפעול בהתאם.
אני ארצה לחלק את ההמלצות שלי ל-4, לפי מצב הידע האובייקטיבי של הסטודנט:
עבור סטודנטים אלו ההמלצה שלי היא פשוט להתחיל ולפתור מבחני עבר. בשלב הראשון לפתור מבחנים ללא מגבלת זמן. עשו כך עד שתגיעו למצב שבו אתם מצליחים לפתור מבחן בצורה מושלמת, לא משנה לי אם זה לקח לכם גם 6 שעות. לאחר שתגיעו למצב הזה התחילו לפתור מבחנים על זמן. בוודאי שעדיף שתגיעו למצב הזה כמה שיותר מוקדם ככה שתוכלו לפתור יותר ממבחן אחד או שניים על זמן.
עבור סטודנטים אלו ההמלצה שלי כמו תמיד היא להתחיל עם המבחנים. אבל רק במובן של לנתח את המבנה שלהם כפי שהנחתי בהתחלה! במצב של סטודנטים אלו אני לא ממליץ להתחיל ולתרגל אותם. מדוע? מכיוון שהדבר משול לכך שמי שרק התחיל ללכת לחדר כושר שינסה להרים משקל של 150 קילו. צריך לבנות את הדברים בהדרגה, ואין טעם שתקפצו מעל הפופיק ותנסו להתמודד עם שאלות שלא תצליחו ורק יגרמו לכם לתסכול. צריך להתחיל בשאלות מעט יותר קלות משאלות ברמת המבחן. אבל בכלל לפני השאלות צריך לזהות מהם הנושאים שבהם לסטודנט יש פער בידע – בין אם בידע תיאורטי, ידע פרקטי או שילוב של השניים. לאחר מכן צריך ללמוד את הנושאים הללו. שוב, לא הייתי מדלג את השלב של ללמוד את הנושאים שבהם לסטודנט יש פער בצורה רצינית ומסודרת. יש סטודנטים שישר קופצים לשאלות ברמת המבחן. לטעמי זו לא אסטרטגיה נכונה. לאחר הלימוד של נושא מסויים, כדאי לעבור לתרגילים ממטלת הבית הרלוונטית. רק לאחר השלמת הפערים הזו ניתן לעבור ולפתור מבחנים.
את תרגול המבחנים אני מציע לעשות כפי שהצעתי עבור קבוצת הסטודנטים בין 80% ל-100%:
בשלב הראשון לפתור מבחנים ללא מגבלת זמן. עשו כך עד שתגיעו למצב שבו אתם מצליחים לפתור מבחן בצורה מושלמת, לא משנה לי אם זה לקח לכם גם 6 שעות. לאחר שתגיעו למצב הזה התחילו לפתור מבחנים על זמן. בוודאי שעדיף שתגיעו למצב הזה כמה שיותר מוקדם ככה שתוכלו לפתור יותר ממבחן אחד או שניים על זמן.
ההמלצה שלי במצב הזה תלוי בזמן שנשאר לסטודנט עד המבחן. אם יש לו לפחות חודש ימים עד המבחן שבו הוא יוכל להקדיש את רוב הזמן שלו ללמידה, אזי במצב הזה צריך לאבחן את הפערים בידע שלו ולבנות תוכנית עבודה מסודרת להשלמת הפערים. כבר כתבתי פוסט שעסק בשאלה איך להשלים פערים.
במידה ונשאר לסטודנט פחות מחודש עד מועד המבחן אזי במצב הזה אני ממליץ לוותר על המועד הקרוב ולכוון את הלימוד לקראת המועד ב’. אני יודע שזו המלצה לא שגרתית. האינסטינקט של סטודנטים רבים הוא שהם רוצים שיהיו להם 2 הזדמנויות, ובעצם שבוויתור על מועד א’ הם מאבדים הזדמנות אחת. אני רוצה להציע דרך אחרת לחשוב על כך – בוויתור שלהם על מועד א’ הם מרוויחים הזדמנות אחת, בעוד שאם הם לא מוותרים על מועד א’ הם מאבדים את שני המועדים!
הרבה מאוד סטודנטים עושים את הטעות הזו. נותרו להם שבוע או שבועיים עד המבחן ואז הם מנסים ללמוד במהירות את כל החומר שחסר להם, בדרך לא דרך, בקפיצות מדבר אחד למשנהו, בלי באמת ללמוד את הנושאים, ובעיקר על-ידי תרגול עקר של מבחנים שבו הם לא באמת מבינים מה שהם עושים. יכול להיות שלעיתים זה עובד. במקרים רבים זה לא עובד. לאחר מכן הסטודנט מחכה שבועיים לתוצאות המבחן וכאשר הוא מתבשר שהוא נכשל – שוב נשארו לו רק שבועיים ללמידה! ושוב הוא ילמד בצורה חפיפניקית את הדברים.
האם לא היה עדיף שהסטודנט היה מוותר על מועד א’ ואז היו לו זמן של בין חודש וחצי לחודשיים עד למועד ב’ שבהם היה יכול ללמוד בצורה רצינית ויסודית? לטעמי ניסיון אחד רציני עדיף על 2 ניסיונות ריקים. אפשר גם לגשת למבחן בכלל בלי להתכונן – האם זה מה שנקרא לנצל הזדמנויות? ניצול הזדמנות הוא באמת ניצול הזדמנות כאשר יש אפשרות ממשית לעשות את הדבר. אחרת סתם מדובר בלזרות חול בעיניים – אבל של האדם את עצמו.
אינני אומר שיש כאן ודאות – אין כך הדבר. כל אחד נדרש להכריע מה הוא חושב עדיף ובשניהם מדובר בהימור. לטעמי עדיף ניסיון ממשי על פני 2 ניסיונות ריקים, אך כל מקרה לגופו – ייתכן ולאחד הדבר יצליח באחד ולשני באחר. בעיקר הייתי מעוניין להכניס את השיקול של ההזדמנות הממשית כפי שהעלתי לעיל, שאין הדברים יהיו על אוטומט שחובה ללמוד לקראת מועד א’ בכל מחיר.
אגב, הויתור על מועד א’ בתור המטרה, לא אומר שאי-אפשר לגשת למועד א’. העניין הוא פחות האם ניגשים או לאו, אלא מהי צורת הלימוד. אם מכוונים למועד ב’ ולומדים בצורה רצינית ומסודרת ובמקרה מסיימים בזמן למועד א’? אדרבה, מצויין. או לחילופין, ייתכן שכלל לא סיימתם ללמוד אבל אתם מעוניינים לגשת למועד א’ כדי להתנסות במבחן. גם כן זה מבורך. אין זה העניין מבחינתי, אלא רק האם ניצלתם את הזמן הזה ללימוד אמיתי כזה שיוכל לבוא לידי ביטוי במועד ב’.
במצב הזה הייתי ממליץ לסטודנט מיד לדחות את המטרה שלו לקראת מועד ב’ ולוותר כליל על מועד א’. מדובר באותם שיקולים שהעליתי לעיל, עבור הסטודנטים בין 40% ל-60%, אלא שכאן הדברים יאמרו ביתר שאת. לא אחזור על הדברים; אם מצאתם את עצמכם ברובריקה הזו וקפצתם ישר לכאן – חזרו לחלק של בין 40% ל-60% וקראו אותו.
לגשת למבחנים הראשונים בקורסים במתמטיקה באקדמיה יכול להיות מלחיץ ומאתגר, שכן עוד טרם חוויתם דבר כזה. אני מקווה שהמדריך הזה הוריד מעט מהחשש ומאי-הוודאות ביחס לכך. כפי שגם הדגשתי לעיל – בסופו של דברים אלו המלצות כלליות שאינן מחייבות וכל אחד צריך למצוא את דרכו הטובה ביחס לפעולה שלו. אם יש לכם המלצות נוספות – כתבו בתגובות.
שיהיה בהצלחה.
אהבתם? שתפו
אל תפספסו
הרשמו לניוזלטר המתמטי הכי טוב בארץ
contact at assafmanor.co.il
שינקין 92, גבעתיים
הירשמו לרשימת התפוצה לקבלת כל המאמרים והעידכונים.