24 במרץ 2024
אין תגובות
אסף מנור
עבור כל מי שמתחיל ללמוד באקדמיה הסמסטר הראשון הוא מאתגר. אבל עבור מי שמתחיל ללמוד מדמ”ח, הנדסה, מדעים מדוייקים או מתמטיקה – מדובר באתגר קשה בהרבה. אצל סטודנטים רבים זה מתבטא בהלם של ממש. הלם בקו”ם אתם מכירים נכון? אני קורא לזה – הלם שנה א’. רק שבניגוד להלם בקו”ם שזה מושג שטבוע בתרבות – על הלם שנה א’ בדר”כ לא שומעים. וזה רק הופך את חווית ההלם הראשונית לגדולה יותר.
חלק מהניסיון שלי לתת לכך מענה הוא לייצר מודעות לתופעה כך שסטודנטים לעתיד ידעו מה מצפה להם וכך יוכלו להגיע בצורה בשלה יותר ללימודים. אבל מעבר רק למודעות לתופעת ההלם אני מעוניין גם לתת לכם טיפים פרקטיים שיעזרו לכם בהתאקלמות ובהתכוננות לקראת הלימודים. מוכנים? קבלו את 14 הטיפים שלי לסמסטר ראשון מוצלח.
אתם כבר לא בתיכון. הדבר בא לידי ביטוי באינספור דברים. צריך לעשות שינוי רציני באופן שבו אתם רגילים ללמוד – בשיעורים עצמם ואחרי השיעורים, כמו גם באופן שבו אתם מארגנים את זמן הלמידה שלכם. אם תמשיכו באותו האופן כפי שאתם רגילים מהלימודים במערכת החינוך, לקראת הבגרות או בלימודים במכינה – זה לא ייגמר טוב. צריך לעשות סוויץ’ בראש. בטיפים הבאים אעמוד על השינויים שצריך לייצר.
בפוסט על הלם שנה א’ כבר הדגשתי בפניכם את האינטנסיביות והקצב הגבוה שבו לומדים באקדמיה. זה לא משהו שאתם רגילים אליו. בנוסף, הלימודים הם אך ורק לינאריים – אין חזרות על נושאים שכבר לומדים, ויותר מכך, לרוב הנושאים בנויים אחד על גבי השני. זאת אומרת שאם פתחתם פער של שבוע מהמרצה – לא תבינו מה קורה בשבוע לאחר מכן והפער רק יגדל. זו תופעה מאוד נפוצה וצריך לעשות הכל כדי להימנע מלהגיע למצב הזה. זה ממש דופק לחלק מהסטודנטים את הסמסטר.
קצב הלימוד הוא לא רק בכמות השעות וכמות העבודה בבית, אלא גם על כמה חומר עוברים בשיעור, ומדובר בהרבה מאוד. מרצים לרוב לא מתעכבים ונותנים הרבה דוגמאות להגדרה מסויימת. לרוב מדובר בדוגמה אחת, שתיים, ועוברים הלאה. פעמים רבות קשה באמת להטמיע ככה את הדברים ורק כשתגיעו הביתה ותוכלו לעבור על ההגדרה בעצמכם ולתרגל אותה – תוכלו באמת להתחבר אליה. הבעיה היא שבהרצאה אין לכם את הזמן לזה והמרצה כבר עובר לנקודה הבאה. והבעיה היא שהדברים בנויים אחד על גבי השני. לכן פעמים רבות מאבדים מתישהו במהלך ההרצאה את המרצה. בוודאי שעדיף שהדבר לא היה מתרחש באופן הזה, ויש לי השגות גדולות על האופן שבו הלימודים באקדמיה מובנים – אבל זה המצב ולכן כדאי לקבל אותו ולא לבזבז את הזמן על להיות מתוסכלים מזה.
לאור הטיפ הקודם כדאי להכיר בכך שאתם תידרשו ללמוד הרבה מאוד בכוחות עצמכם. אינני מתכוון רק לתרגול כפי שאתם בוודאי מכירים מהלימודים במערכת החינוך, אלא ממש ללמוד נושאים שלמים בעצמכם, גם את החלק התיאורטי שלהם. יש קורסים שתדרשו בהם לזה יותר, אם לדוגמא לא תתחברו לצורת הלימוד של אותו מרצה, ויש קורסים שתדרשו לכך בצורה פחותה, אך באופן וודאי אתם תצטרכו ללמוד לא רק במסגרת ההרצאה. יש כל מיני אפשרויות לעשות כן – בין אם זה באמצעות חזרה על סיכומי השיעור, למידה באמצעות ספרי לימוד, בלמידה עם חברים, בקורסים מקוונים, במורים פרטיים וכו’ וכו. שוב, אני לא מציע לבזבז את הזמן להיות מתוסכל מהסיטואציה הזו ולכלות כוחות נפשיים בכך. בהחלט היה עדיף שאופן הלימוד באקדמיה היה אחרת, אבל זה המצב וצריך לעשות את המיטב איתו. עדיף שתשקיעו את זמנך בללמוד את נושאי הלימוד מאשר להיות מתוסכלים מכך. הדבר הראשון הוא להשתחרר מרצון “לשנות את העולם” בהקשר הזה. אני מציע להתייחס למוסד כאל מוסד היבחנות – כזה שמאפשר לכם להיבחן ולקבל תואר מאשר כאל מוסד לימוד. הלימוד שלכם ממש מתבצע במקום אחר.
ברוב הקורסים ישנה חובת הגשה של מטלת הבית (התרגול) השבועי. מדובר בנוהג טוב מאוד מכיוון שזה מחייב אתכם לתרגל את נושאי הלימוד. מה הטעויות שסטודנטים עושים? מעתיקים מחברים שלהם ומגישים את ההעתק. מעבר לעובדה שמדובר בהפרה של הכללים האוניברסיטאיים – זה פוגע בכם. אם לא תעשו את שיעורי הבית – לא תצליחו בבוחן האמצע (בקורסים שיש) ובמבחן בסוף. אם אתם מעתיקים מכיוון שאתם לא מצליחים את התרגילים אזי זה נורת אזהרה רצינית שצריך לייצר שינוי רציני באופן שבו אתם לומדים. טאטוא של המצב מתחת לשטיח לא פותר את הבעיה.
בעיה קשה יותר היא בקורסים שבהם אין חובה הגשה. בקורסים האלה סטודנטים רבים לא מכינים את מטלות הבית. לרוב זה לא מכיוון שהם לא מעוניינים, אלא מכיוון שבשל העומס הלימודי הם מתעדפים את המשימות שלהם ופשוט לא מגיעים לפתור את התרגילים בקורס שבו אין חובת הגשה. שוב, מדובר בטעות קשה ביותר. אם לא תתרגלו לאורך הסמסטר – לא תצליחו במבחן בסופו.
איך כדאי לעשות את מטלות הבית?
אם בטיפ מספר 0 (מתחילים לספור מ-0 לא?) דיברתי על כך שצריך לייצר סוויץ’ בחשיבה, אזי כאן הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק. האופן שבו אתם רגילים “לתרגל” מהתיכון לא יעבוד בלמידה של מתמטיקה ברמה אקדמית. במתמטיקה ברמה אקדמית, בניגוד למתמטיקה תיכונית, אנחנו עובדים עם מושגים והגדרות. כדי לעבוד איתם בצורה טובה חובה לשנן אותם לפני שניגשים לתרגיל. כתבתי מדריך שיסביר לכם על חשיבות השינון ואיך לשנן.
בנוסף, התרגול באקדמיה הוא בעל אופי אחר לחלוטין. התרגול שלכם בתיכון התמצא לרוב בשימוש באלגוריתם ידוע מראש או בהצבה בנוסחאות. לא נדרשתם כמעט לכתיבה של הוכחות, בעוד שבמתמטיקה ברמה אקדמית זו לרוב המנה העיקרית. הבעיה היא שדבר זה לא נלמד באף קורס. לכן חשוב להתכונן לכך מראש.
אחת הבעיות הקשות במסגרת הלימודים בקורסים במתמטיקה היא שלרוב הסטודנטים לא יודעים איפה הם עומדים ואם הם יודעים את נושאי הלימוד, ואולי חלק יותר וחלק פחות. יש להם איזושהי הערכה סובייקטיבית, אבל לעיתים קרובות היא ממש לא תואמת את המציאות. פעמים רבות נתקלתי בסטודנטים שחשבו שהם בעניינים ורק לאחר שנכשלו במבחן הבינו שהם ממש לא במצב טוב ביחס לידיעת החומר.
מדוע זה קורה? מכיוון שהסטודנטים לרוב לא מקבלים פידבק אמיתי על רמת הידע שלהם לאורך הסמסטר. בקורסים שבהם אין חובת הגשה של מטלות הדבר ברור מאליו שאין הם יקבלו פידבק ואין הם ידעו מה מצבם בחומר. אבל אפילו בקורסים בהם כן יש חובת הגשה פעמים רבות המטלות חוזרות כמעט ללא הסברים ונימוקים. יש מצבים יותר בעיתיים – שהם חוזרים עם הסברים, אבל ההסברים פשוט לא נכונים. כבר יצא לי להיתקל במצבים שבהם מי שבדק את המטלות לא היו המתרגלים, אלא בודק מטלות בתואר ראשון, שאולי סיים את הקורס בשנה הקודמת, בציון מצויין, אבל התברר שאין הוא יודע את הנושאים בצורה מספיק טובה כדי לתת עליהם משוב. יש בוודאי גם מקרים שבהם המשוב שהסטודנטים מקבלים הם טוב ומספק.
בכל אופן, כפי שכתבתי כבר בטיפים קודמים – כדאי לקבל ולהכיר בדברים כפי שהם. אם אתם לא מקבלים פידבק מספק – אתם חייבים למצוא דרך להבין איפה אתם עומדים לאורך הסמסטר ולא רק במבחן. פתרונות אפשריים יכולים להיות ללכת לשעת קבלה אצל המרצה או המתרגל, ללכת למרכז למידה, למורה פרטי או לחונך אקדמי. הייתי נזהר בלהסתמך על חברים ללימודים. הם בהחלט יכולים להיות לעזר, וכדאי לעבוד בחברותא, אבל הם טריים בנושאים כמוך ויש סכנה שהם יטעו אתכם.
בסמסטר הראשון יהיו לכם כנראה בין 4 ל-5 קורסים. בכל קורס יש מטלה שבועית, וברוב הקורסים היא להגשה. מעבר לכך שפעמים רבות צריך לחזור וללמוד את נושאי השיעור בעצמכם, כפי שכבר כתבתי לעיל. אתם יכולים להבין כמה לחוץ ודחוק הזמן במהלך הסמסטר. לכן חשוב מאוד לדעת לארגן נכון את הלימודים. כל אחד צריך למצוא את מה שעובד לו טוב. חלק עושים את המטלה בקורס ביום שקיבלו אותה. חלק עובדים רוחבית על כמה מטלות במקביל. מצאו לכם את המסגרת המתאימה לכם, אבל שימו לב שהדברים מאורגנים. אתם לא יכולים להשקיע 3 ימים על מטלה כאשר יש לכם 5 מטלות שבועיות. כלל אצבע אומר שתשקיעו בדר”כ יום גג יומיים על מטלה אחת.
אני כן חושב שכדאי כבר לחזור וללמוד את נושא השיעור ביום של ההרצאה, כאשר הדברים עדיין טריים במוחכם. אבל שוב – כל אחד צריך למצוא את הדרך שעובדת עבורו.
את השיעור המרצה לא הולך להתחיל בחזרה על השיעור הקודם, אלא להתקדם מיד לנושא הבא. הוא מניח שאתם רעננים על החומר כאילו הוא הרגע סיים את השיעור הקודם. לכן, כדאי מאוד להתרענן על נושא השיעור כמה שעות לפני תחילתו. זה בהנחה בוודאי למדתם אותו כבר כמה ימים לפני כן, שיננתם את ההגדרו ופתרתם את מטלת הבית. ועדיין אפילו אם עשיתם את כל זה סיכוי טוב שאם עברו כמה ימים, ומכיוון שזה לא הדבר היחיד שאתם לומדים, שכבר שכחתם חלק מהדברים. לכן חשוב לעשות חזרה לפני השיעור.
רוב הסטודנטים מגיעים לחשוב על המבחן ומסתכלים על מבחנים משנים עברו רק בסוף הסמסטר. לטעמי מדובר בטעות. אני חושב שכדאי להסתכל כבר בתחילת הסמסטר על מבחן משנים עברו כל אחד מהקורסים שאתם לומדים. אתם בוודאי לא תבינו שום דבר, אבל זה צריך להיות המצפן שלכם. אתם כבר תראו מהו מבנה המבחן. לאורך הסמסטר אני שכל אימת שסיימתם ללמוד איזשהו נושא, אזי אחרי שסיימתם את מטלת הבית של אותו נושא שתפתרו שאלה ממבחן. הרבה פעמים השאלות במטלות הבית הן ברמה נמוכה מהמבחן ואז הסטודנטים מופתעים מהרמה במבחן. מעבר לאורך הסמסטר גם משאלות ממבחנים תאפשר לכם להגיע לסוף הסמסטר מוכנים.
“לא טוב היות האדם לבדו” נאמר במקורותינו. אני מאמין שאין צורך בי כדי לומר לכם את הטיפ הזה. סטודנטים מתקבצים יחד ללמד מימים ימימה. במהלך הלימודים האקדמיים התופעה נפוצה יותר מאשר במהלך הלימודים במערכת החינוך, בין היתר בשל הקושי הרב יותר. כדאי למצוא קבוצה של חברים ללמוד איתה במהלך הסמסטר ולקראת המבחנים. החברים בחבורה נותנים אחד לשני מוטיבציה, שומרים אחד על השני בתלם, עוזרים בשאלות וכו’. כן אני ממליץ גם להיזהר מהסכנות שאורבות ללימודים בקבוצה כפי שתיארתי אותם בטיפים 3 ו-5: הימנעו מלהעתיק את שיעורי הבית מחבריכם – זה פוגע בעיקר בכם; בנוסף, קחו את האמירות של החברים לקבוצה ביחס לחומר הלימוד בערבון מוגבל. הם בסופו של דבר באותו מקום כמוכם ואינם בקיאים בנושאי הלימוד.
בגלל ההלם של שנה א’ סטודנטים רבים חווים זאת כמכה אישית, שנחתה רק עליהם, כאשר הם מדמיינים שלכל יתר החברים בקורס הדברים פשוטים וברורים. הם חשים בושה, ירידה בערך העצמי – הלוא הם היו רגילים להצטיין במתמטיקה בתיכון. הדבר מוסיף מעמסה נפשית לא הכרחית על הקושי האובייקטיבי של הלימודים ומקשה עוד יותר.
ראשית כדאי להכיר את הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לאחוזי הנכשלים ואחוזי הנושרים הגבוהים מהתארים של מדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדוייקים. כלומר, זה לא רק שלכמעט כל הסטודנטים שלומדים איתך את התואר הלימודים קשים, אלא שהדבר נכון גם ביחס לכל הדורות הקודמים של הסטודנטים. ועל-כן, אפשר להשתחרר מהר מאוד מהמחשבה כאילו “רק לי קשה”. מעבר לכך שזה לא תורם לדבר, למעט אולי תיקוף תחושת מסכנות, זה גם פשוט לא נכון.
מכיוון שלכמעט כל הסטודנטים בעבר ובהווה הלימודים קשים ומתאגרים, אזי יש להסיק מכך שהבעיה היא מערכתית – הסטודנטים לא מגיעים מוכנים להתמודד עם מתמטיקה ברמה אקדמית ויש בעיות מערכתיות גדולות באופן הלימוד באקדמיה, כמו גם בעיות בקליטה והסתגלות של הסטודנטים החדשים ללימודים באקדמיה. יש על-כן לקבל את המצב ולפעול בהתאם. רוב הטיפים שלי עסקו בדיוק בזה – בהתאם לכך שמקבלים את המצב מה כדאי לעשות. ולטעמי, המסקנה הכי טובה, אם הגעתם לכאן לפני תחילת הלימודים – הוא להתכונן מראש.
זה הטיפ החשוב מכל. אני חושב שכבר יכלתם להתרשם כמה קשה המשימה העומדת לפניכם בסמסטר הראשון. מעבר להסברים המתארים את הקושי יש גם את המספרים – לפי דו”ח של מבקר המדינה 42% מהסטודנטים למדמ”ח נושרים מהלימודים וכ-30% מהסטודנטים להנדסה נושרים גם הם. רובם המוחלט (85%) נושרים בשנה הראשונה, ורובם המוחלט בגלל כישלונות בקורסים המתמטיים. הסיבה לכך היא שהבגרות אינה מכינה למתמטיקה ברמה אקדמית ומנגד כאשר מתחילים ללמוד באקדמיה הסטודנטים נזרקים מיד למים העמוקים מבלי שמלמדים אותם לשחות. כבר כתבתי רבות על הצורך להתכונן למתמטיקה שתתקלו בה בתואר.
קיבלתם טעימה לעומסים והקשיים שתיתקלו בהם במהלך הלימודים, ונתתי לכם כמה טיפים חשובים כדי להתמודד עם קשיים אלו, אבל ההקלה הטובה ביותר תהיה פשוט להגיע כבר מוכנים לקראת הלימודים. לא רק מבחינת הידע, אלא גם מבחינת הרגלי למידה שמותאמים ללמידת מתמטיקה ברמה אקדמית. יש לי קורס הכנה למתמטיקה של מדעי המחשב, הנדסה, מדעים מדוייקים ומתמטיקה. אני לא יכול להמליץ יותר להתכונן באמצעותו לקראת הלימודים. זה הטיפ החשוב ביותר. הגעתם לפוסט הזה אחרי שכבר התחלתם את הלימודים באקדמיה? עוד לא מאוחר מדי! אני ממליץ ללמוד בקורס כתיבת הוכחות.
אלו היו 14 הטיפים שלי לסמסטר ראשון מוצלח. יש לכם טיפים נוספים? כתבו בתגובות. שיהיה סמסטר ראשון מוצלח!
אהבתם? שתפו
אל תפספסו
הרשמו לניוזלטר המתמטי הכי טוב בארץ
contact at assafmanor.co.il
שינקין 92, גבעתיים
הירשמו לרשימת התפוצה לקבלת כל המאמרים והעידכונים.