17 בינואר 2025
אין תגובות
אסף מנור
זו שאלה שמפנים אלי הרבה סטודנטים-לעתיד, שעדיין לא יודעים מה תהיה שגרת החיים שלהם בזמן הלימודים. לימודים אקדמיים, במיוחד בתחומי מדעי המחשב וההנדסה, מביאים עימם אתגרים משמעותיים. המאמר יסקור את האתגרים המרכזיים של הסטודנטים במהלך התואר, מהעומס הלימודי בשנה הראשונה ועד השילוב בין עבודה ללימודים ותכנון כלכלי בשנים המתקדמות. בנוסף, נציע דרכים להתמודד עם האתגרים הללו ולבנות תשתית להצלחה אקדמית ואישית.
בשנה הראשונה קשה עד כמעט בלתי-אפשרי לעבוד במקביל ללימודים, בפרט בסמסטר הראשון. בסמסטר הראשון, לדוגמא, יהיו לכם בין 4 ל-5 קורסים בסמסטר. כולכם תלמדו אלגברה לינארית 1 וחדו”א-אינפי 1 וקורס תכנות. מי שילמד מדעי המחשב ילמד גם קורס שנקרא מתמטיקה בדידה (ובחלק מהמקומות נקרא גם “מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות” בווריאציות שונות). מי שילמד הנדסה ילמד כנראה עוד קורס אחד או שניים בפיזיקה או כימיה ועוד קורס מבואי להנדסה. לכל קורס יש שיעורי הרצאה ושיעורי תרגול וסה”כ השעות ינועו בין 18 ל-25 שעות. על כל שעה בכיתה צריך להשקיע לפחות שעה או אם לא שעתיים בבית (ואולי אף יותר). בכל קורס יש מטלה שבועית אותה צריך להגיש. מדובר בעומס לימודי אדיר. לא במקרה שמם של תארים אלה יצא כקשים ותובעניים (שלא לומד טובעניים אם לא מתכוננים אליהם מראש).
האפשרות אם כן לשלב עבודה במהלך הסמסטר הראשון היא כמעט בלתי-אפשרית. הסייג לכך הוא אם מדובר בעבודה שבה תוכלו ללמוד במהלך רוב זמן העבודה (כמו עבודות שמירה שבהם הדבר מתאפשר). יש מוסדות לימוד שבהם ראש החוג או ראש הפקולטה אף אומר במפורש לסטודנטים בשיחה לפני תחילת הלימודים שהציפייה שלהם היא שהסטודנטים לא יעבדו כלל במהלך השנתיים הראשונות ללימודים ויקדישו את כל זמנם ללימודים. אני חושב שהדבר נכון עבור הסמסטר הראשון וכנראה גם השני.
ביחס לשנה ב’ – זה מאוד אינדיבידואלי. יש כבר סטודנטים שמצליחים לשלב מעט עבודה. בכל אופן, עדיף בוודאי שהמשרה אותה תמצאו כבר תהיה בתחום שלכם, מה שבהייטק קוראים “משרת סטודנט” וכך גם אני אקרא לזה (ולא אתכוון לכל עבודה סטודנטיאלית אחרת). משרת סטודנט כזו תתן לכם ניסיון חשוב והכרחי לטובת חייכם המקצועיים. סטודנטים לרוב יוצאים מהתואר עם ניסיון פרקטי אפסי ומעסיק שלוקח בוגר טרי יודע שהוא יצטרך להשקיע בו כחצי שנה עד שהוא יספק עבורו תוצר כלשהו (להלן “משרת ג’וניור”). ככל שהקדמתם את כניסתכם לשוק העבודה והתחלתם לצבור ניסיון פרקטי – כך ערככם יעלה עבור המעסיק הפוטנציאלי. שימו עצמכם בנעליים של המעסיק – בסופו של דבר מה שמעניין אתכם כמעסיק הוא עובד שיודע לדלוור (סלנג הייטקי – מן האנגלית To Deliver, כלומר שיודע לספק את התוצאות). ומעסיק כאן הוא שם כללי – זה לאו דווקא הבעלים, אלא ביחס לכל מנהל ב”שרשרת הפיקוד”. מה שחשוב לכל מנהל הוא עובד שיודע לספק את העבודה. תעודות זה נחמד ויפה, אבל הן לא שוות כלום אם העובד לא יכול לספק את שהוא נשכר לעשות. אם כך, תגידו, אז בשביל מה ללמוד? ובכן, בוודאי שאתם מקבלים בלימודים ידע חשוב והכרחי לטובת העבודה, כמו גם כישורים אנליטיים, כישורי למידה ולמידה עצמית ובכלל יכולת פתירת בעיות, שתאפשר לכם לבצע עבודות מעניינות יותר ממי שלמד כמה חודשים לתכנת באמצעות קורס ב-Udemy. ועם זאת, חלק גדול מהידע הפרקטי נצבר בעבודה עצמה.
ולמה עוד חשובים הלימודים? ובכן, כדי להתקבל לעבודה! זה מלכוד 22. אחרי שיש ניסיון – התעודה לא כל כך משנה. אבל כדי להגיע למצב הזה – צריך תעודה. ובימינו אפילו דורשים ניסיון (מג’וניורים). זה פרדוקס הג’וניורים. תמיד להתקבל למשרת ג’וניור או למשרת סטודנט לא היתה משימה פשוטה, אך כיום במצב של שוק ההייטק מדובר במשימה מאתגרת עוד יותר. על כל משרה פתוחה יש היצע גדול יותר של מועמדים פוטנציאליים. דמיינו שאתם עובדים ב-HR וקיבלתם 200 קורות חיים. אתם לא תזמנו 200 אנשים לראיונות עבודה. אתם תזמנו כנראה 20. איך אתם תסננו את אותם אנשים? אתם כנראה לא תעברו ותקראו לעומק את קורות החיים של כל מועמד (פעמים רבות אף הסינון יעשה באופן אוטומטי באמצעות אפליקצייה). מכיוון שמדובר במשרות ראשוניות ללא צורך בניסיון אזי הסינון הראשוני והפשוט ביותר הוא – לפי ממוצע הציונים ויוקרת המוסד. ולכן, המשימה החשובה ביותר עבורכם במהלך כל שנותיכם בתואר היא להגיע לממוצע ציונים הגבוהה ביותר האפשרי. חשוב לדעת שברוב המקומות כלל לא תוזמנו לראיון עבודה אם לא תקבלו ממוצע מעל 80 ו 85. ככל שיש יותר מועמדים – הממוצע הנדרש יעלה. ושוב – גם יוקרת המוסד תשחק תפקיד. וכמובן – הדבר הכי חשוב הוא ניסיון. אם הצלחתם להציג ניסיון פרקטי – זה יהווה יתרון משמעותי. כולם יציגו פרוייקטים של סיום התואר. השאלה היא האם תצליחו להציג ניסיון אמיתי, ביחס לפרוייקטים שהתממשו בפועל (אני הייתי מציע בשנה שלישית לסטארטאפים קטנים אפשרות להתמחות ללא עלות ועבודה על פרוייקט לטובת שיפור קו”ח).
ולכן ביחס לשאלה האם כדאי לעבוד במהלך בתואר התשובה היא – זה בכלל לא אפשרי בשנה הראשונה, ובשנים ב’ וג’ מה שכדאי הוא לעבוד כבר בתעשייה. אם עושים חשבון על ההכנסה המופסדת בשנה-שנתיים אל מול מה שמוטל על הכף ביחס לאפשרות השתכרות לאחר מכן בהייטק – בוודאי שהדבר בטל בשישים. יש כאלו שחוסכים מראש כך שלא יצטרכו לעבוד בשנה-שנתיים הראשונות ללימודים ויש גם כאלה הלוקחים הלוואות, מתוך מחשבה שחיסכון של סכום מספיק לקיום ללא עבודה במשך שנה-שנתיים ייקח כמה שנים לחסוך בעוד שלהחזיר את ההלוואה לאחר התואר עם משכורת הייטק תיקח כשנה-שנתיים. איש-איש ושיקוליו.
בלא מעט סיטואציות אין אפשרות לא לעבוד במהלך שנים א’-ב’ – בין אם מדובר בסטודנטים שהתחילו את לימודיהם בגיל מאוחר כשהם כבר עם משפחה וילדים או משלל סיבות אחרות. במצב הזה הייתי ממליץ – כפי שאני ממליץ בכל מקרה – ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. ללימודים באוניברסיטה הפתוחה יתרונות רבים כפי שכבר פירטתי בפוסט בנושא איך להתחיל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אחד היתרונות הגדולים ביותר הוא היכולת לקבוע את קצב הלימוד המתאים לכם. אתם יכולים להתחיל את הסמסטר הראשון עם קורס אחד ולהעלות את מספר הקורסים פר סמסטר בהתאם לזמן הפנוי שלכם. למעשה, אני ממליץ על כך לכל סטודנט. הסמסטר הראשון הוא הקשה מכולם ופריסה של הקורסים הראשוניים באופן הדרגתי הוא האופן השפוי והחכם ביותר להתחיל את לימודי מדעי המחשב (או הנדסה).
דיברנו כבר על התחרותיות הקיימת בשוק לגבי משרות הג’וניורים. מתוך כך ראינו שהדבר החשוב ביותר לסטודנט במהלך הלימודים הוא להשיג ממוצע ציונים הגבוהה ביותר, וכן לצבור ניסיון מקצועי בפועל. בחשבון בטווח הארוך – אלה הפקטורים המשמעותיים ביותר מבחינה כלכלית עבור הסטודנט. לא אותם שנות הלימודים. אפשר לראות אותם כשנים של השקעה כלכלית – באותו האופן שבו יזם הפותח עסק משקיע הון ראשוני כדי לפתח אותו. הוא עושה זאת בין אם באמצעות חסכונותיו, הלוואה, משקיעים אותו הוא מגייס לפרוייקט וכו’. אותו הדבר ביחס לסטודנט (או הסטודנטית) הצעירים למדמ”ח והנדסה. דנתי כבר בפוסט שלי “נשירה מלימודי מדעי המחשב והנדסה משמעה אובדן הכנסה של 5 מיליון ש”ח” על כך שנדרש מהסטודנט הצעיר תכנון כלכלי ואסטרטגי של לימודיו באותו האופן שבו יזם ניגש למיזם שלו.
הסטטיסטיקה מדברת על כך שכ-36% נושרים מלימודי מדעי המחשב והנדסה, כאשר 85% מהנשירה מתרחשת בשנה א’ (הנתונים לפי דו”ח מבקר המדינה). הסיבה המרכזית לנשירה היא היעדר הכנה מספקת ללימודים האקדמיים שמובילים בתורם לכך שברוב הקורסים המתמטיים יש כ-50% נכשלים. זה אומר שהדבר החשוב ביותר עבורם צריך להיות איך לצלוח את שנה א’. ולא סתם לגרד את ה-60 מלמעלה, שכן כפי שכבר אמרנו – חייבים ממוצע כמה שיותר גבוהה ולפחות 85-80. זה אומר שעליכם לעשות כך ששנה א’ תהיה לכם פנויה לחלוטין לצורך הלימודים. אבל זה לא מספיק. זה מחייב גם לעשות הכנה מוקדמת רצינית. היעדר הכנה מוקדמת היא הסיבה המרכזית לכישלונות בשנה א’. ולא – חזרה על החומר של הבגרות אינה מהווה הכנה מספקת, וגם לא לימודים במכינה (שהם תחליף להשלמת בגרות) ולא כל מיני קורסי הרענון וההכנה של המוסדות עצמם, שהם אינם אלא חזרה על הבגרות. נדרשת הכנה רצינית לקראת המתמטיקה האקדמית, שהיא שונה מאוד ממה שהכרתם בעבר בלימודים במערכת החינוך.
כדי ששנה א’ תעבור עבורכם בהצלחה עליכם להתכונן בשנה לפניה לצורך הצלחתה. אין זה מספיק רק לעשות לפני כן כדי להתקבל ללימודים – להצליח במבחן הפסיכומטרי ו/או לשפר להשלים בגרויות. זה רק מבטיח את קבלתכם ללימודים אבל לא את הצלחתכם בהם. ואין מה לחכות בדאגה לנוכח הסטטיסטיקה עד אשר תחל שנת הלימודים האקדמית ותיכנסו לקורלס האימתני של שנה א’ בחוגים הריאליים. לא. צריך לדאוג מראש כדי ששנה א’ תעבור בהצלחה. אם החלטתם ללכת בכיוון של לימודי מדעי המחשב או הנדסה – צריך לעשות זאת ברצינות ולתכנן את הדברים כמו מבצע צבאי מהודק. אנשים צעירים רבים מדי מגיעים שאננים ללימודים ואחר-כך חווים אכזבה וכאב לב.
אינני בא להרתיע אתכם מלפנות ללימודי מדעי המחשב או הנדסה. נהפוך הוא. אלא רק ללכת לכך בעיניים פקוחות ולעשות את הדברים הנדרשים כדי שתוכלו להצליח בהם. אני חושב שאם הכנה טובה וליווי צמוד לאורך הלימודים – הצלחה היא אפשרית בהחלט.
בפוסט שלי איך להתכונן למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה פירטתי בפירוט רב מהן הטעויות העיקריות שסטודנטים-לעתיד עושים (ואיך להימנע מהן) וכן מהי הכנה טובה לקראת הלימודים. בנוסף, יש לי קורס הכנה לשנה א’ שאני ממליץ לכם מאוד לבחון את הלימודים בו. למעשה, הוא הקורס היחיד שקיים כרגע שמכין באמת למתמטיקה ברמה אקדמית. אתם מוזמנים גם להתייעץ איתי בכל שאלה בנוגע להכנה לקראת הלימודים ולקבוע איתי שיחת ייעוץ ללא עלות.
שיהיה בהצלחה!
אהבתם? שתפו
