אסטרטגיות למידה במתמטיקה

מגיע רגע

כאשר מגיע רגע בו תלמיד מרגיש שאיננו אוחז בחומר, שהדברים חומקים ממנו, הוא פונה לעזרה. לרוב אז מה שהוא אומר שנדרש הוא שיפצור, חיזוק וכו’. האם זה באמת מה שיעזור לתלמיד? אם מדובר באמת בחור אחד או שניים, בדבר ממוקד כזה או אחר, אז בהחלט – למה לא. אולם, אם מדובר בהרגשה כללית של אי-אחיזה בדבר הזה שנקרא “מתמטיקה” הניסיון הזה לתפור את החורים נידון לכישלון. דמיינו מצב בו יש לכם ג’ינס ובו 100 חורים. מה יהיה יותר פשוט – לתפור את כל החורים או לתפור ג’ינס חדש? אותו הדבר נכון גם בלימודים. יותר מזה – הניסיון לעבור מנושא לנושא, לקפוץ מפה לשם, ייצר תסכול וחוסר אוריינטציה.

החור המובנה בתוכנית הלימודים

ישנם תלמידים אחרים שכן מודעים לחשיבות של לעבוד מהיסודות. זוהי גישה רצינית שמובילה לתוצאות רצויות. הבעיה היחידה היא שהם מדמיינים שהיסודות נלמדים במערכת החינוך (או האקדמיה) ושהם רק “פספסו” או לא הבינו. שהחור נמצא בהם. אינני מקבל הנחה זו שישנו את השלם הזה של הידע המתמטי כפי שהוא מופיע בחומרי הלימוד במערכת החינוך או באקדמיה ושהחור נמצא בתלמיד. לצערי, תוכנית הלימודים ואופן הלימוד הן במערכת החינוך והן באקדמיה הם בעצמם מחוררים. היסודות לא נלמדים. לכן, הניסיון לתפור את החורים ביחס ללימודים המתמטיקה במערכת החינוך ובאקדמיה נידון לכישלון. הוא כמו ניסיון לתקן מסננת פסטה כדי שתתפקד כסיר. אולי הרגשתם זאת גם שמשהו עם המתמטיקה שם לא מסתדר? האצבע המאשימה אז מופנת לתלמיד. זו האשמת-שווא במובן הזה שקודם כל על המורה ועל המערכת לבדוק את עצמה.

מה כדאי לעשות?

לתפור ג’ינס חדש.

את מתמטיקה מדוברת פיתחתי לאורך שנים רבות של מחקר והוראה של מאות תלמידים. עבדתי קשה כדי לראות איפה רוב התלמידים נופלים ובניתי אותה כדי שתמנע אותם מראש, כדי שתטפל בהם בצורה מבנית. לא לחכות לכישלון ועוד כישלון בהבנה, אלא שאופן הלימוד המובנה ימנע זאת מראש. תלמידים מאוד אוהבים את אופן הלימוד הזה ואומרים שזה שונה מכל מה שהם נתקלו לפני כן. למי שיש סבלנות ומוכן ללכת בדרך הזו – הדבר משתלם.

אינני מכיר פתרון אחר כמו שלי. רוב הפתרונות מנסים לתפור את החורים בידע של התלמיד ביחס למחשבה שהאופן שבו הם נלמדים במערכת החינוך הוא השלם. לכן, מה שהם עושים הוא לחזק, לשפר, לשפצר וכו’ – להיות כלי-עזר. אני לא מאמין שזה מה שיעזור לתלמידים. צריך לתפור ג’ינס חדש.