19 בינואר 2025
אין תגובות
אסף מנור
חולמים על קריירה בהייטק? רוצים להבין איך עובד העולם הדיגיטלי שסביבנו? לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה הם דרך מצוינת להתחיל!
ללימודים באוניברסיטה הפתוחה יתרונות רבים, בפרט בתחום של מדעי המחשב. למעשה, זהו המוסד שאני ממליץ לסטודנטים שלי המתכוננים לאקדמיה ללמוד בו. בפוסט הזה אפרוס בפניכם את היתרונות שאני מוצא בלימודים בפתוחה (וגם כמה חסרונות שישנם) וכן אשרטט מהו המסלול ההתחלתי שאני חושב שכדאי ללכת בו בהכנה ללימודים ובלימודים עצמם.
מוכנים? בואו נתחיל עם היתרונות שבלימודים בפתוחה.
יתרון חשוב מאוד הוא שמדובר במוסד שנחשב מאוד בשוק התעסוקה. מבחינת מעסיקים – מי שסיים תואר בפתוחה הוא בעל כוח רצון והתמדה ובעל כושר למידה עצמית, שזו התכונה הנדרשת ביותר כיום בהייטק, שבו הטכנולוגיה, דרך הפעולה ושפות התכנות משתנות תדיר. במאמר מוסגר אומר שאני חושב שמדובר בדימוי שאני לא חושב שהוא מתאים רק לפתוחה. ברוב המוסדות האקדמיים, בפרט בלימודי מדעי המחשב, הסטודנטים נדרשים ללימוד עצמי. ההרצאות הן לא ברורות, מאבדים את המרצה לאחר 20-10 דקות ונדרשים ללמוד את הדברים לבד. אבל זה הדימוי שדבק בפתוחה ולכן כדאי להנות מהיתרון שבו. בכל אופן – מי שמסיים את הלימודים בפתוחה הינו בוגר אוניברסיטה, ולכן בכל אופן אני ממליץ ללמוד בפתוחה על פני כל חלופה אחרת של לימודים במכללה, בשל השיקול של יוקרת המוסד בשוק התעסוקה. אבל למעשה – אני ממליץ ללמוד בפתוחה גם אם התקבלתם ללימודים בכל אוניברסיטה אחרת (והסיבה לכך נמצאת בפירוט של היתרון הבא).
כאשר מתחילים ללמוד במוסד אקדמי רגיל תוכנית הלימודים נקבעת עבור הסטודנט והסמסטר הראשון כולל ברוב המוחלט של המקרים 4 קורסים:
מבוא למדעי המחשב
אלגברה לינארית 1
חדו”א 1 (שלפעמים נקראת גם אינפי 1)
מתמטיקה בדידה (שלפעמים נקראת גם מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות)
מדובר בקורסים אדירי מימדים מבחינת כמות חומר הלימוד והרמה שבו (קשה בכלל להשוות זאת למה שאתם מכירים מהתיכון; אפשר לקרוא על כך עוד בפוסט שכתבתי – ההבדלים בין מתמטיקה תיכונית לאקדמית). ללמוד 4 קורסים כאלו בסמסטר הראשון ללימודים היא מעמסה רצינית. לרוב, סטודנטים לומדים מהבוקר עד הלילה וגם אז הם לרוב לא עומדים בקצב וצוברים פערים. בשילוב עם היעדר הכנה מוקדמת זו הסיבה לאחוזי הנושרים הגדולים מלימודי מדעי המחשב (לפי דו”ח מבקר המדינה 42% נושרים מלימודי מדמ”ח).
לעומת זאת, בפתוחה ביכולתכם לקבוע קצב הלימוד שברצונכם ללמוד. זה יתרון אדיר. בין אם תרצו ללמוד 4 קורסים בסמסטר (ממש לא מומלץ לסמסטר ראשון, וגם לא שני) או קורס אחד היכולת שלכם בפתוחה לקבוע את קצב הלימוד שלכם הוא יתרון אדיר. אני ממליץ להתחיל את הסמסטר הראשון עם קורס אחד (או שניים בהתאם לעומס ולרקע שלכם; אם אתם מתבלטים אפשר להתייעץ איתי). זה מאפשר נחיתה רכה יותר באקדמיה ומעלה מאוד את סיכויי ההצלחה שלכם עוד לפני שעשיתם משהו אחר כדי להתכונן ולעלות אותם (עוד על כך בהמשך). מהסיבה הזו אני ממליץ לסטודנטים שלי, שמתכוננים איתי ללימודים אקדמיים, ועוד לא בחרו במוסד לימודים – לבחור בפתוחה. למעשה, אני ממליץ את זה גם הסטודנט התקבל לכל מוסד אחר! לטעמי זוהי הדרך השפויה להתחיל את לימודי מדעי המחשב.
מתוקף תפקידי יוצא לי להיפגש עם סטודנטים מכמעט כל מוסדות הלימוד האקדמיים. סטודנטים רבים חווים קשיים במהלך התואר, ובפרט בשנה א’. בין אם מדובר בבעיות אישיות ובין אם בקושי בלימודים – פעמים רבות נוצרים לסטודנטים פערים ביחס לנושאי הלימוד בקורסים השונים. בסמסטר הראשון ללימודים הדבר קורה בעיקר בגלל היעדר הכנה מוקדמת ללימודים. או אז פונים אלי בבקשת סיוע, לעיתים לקראת סוף הסמסטר ובסמוך לקראת תקופת המבחנים (טיפ, עדיף להקדים תרופה למכה ולהתכונן מראש). בכל מוסד אחר ניצבים הסטודנטים בפני מצב בעייתי מאוד – נותרו להם שבועות ספורים (שבועים-שלוש) עד המבחן ומצב הידע שלהם בכי רע. אין סיכוי שהם יצליחו להדביק את הפערים בזמן הנותר להם. בדר”כ הם מנסים לרבע את המעגל עד מועד א’ (ברגיל באקדמיה – כל סטודנט זכאי להיבחן בשני מועדים – מועד א’ ומועד ב’). פעמים רבות זה מסתיים בכישלון. תאמרו – ובכן יש להם מועד ב’! אולם הפרש הזמנים בין מועד א’ למועד ב’ הוא בדרך-כלל מצומצם ביותר, ואינו עולה על שבועיים-שלושה. שוב לסטודנט אין זמן ללמוד כמו שצריך ולהשלים את הפערים. כאשר מגיעים למצב הזה (והחוכמה היא לא להגיע אליו) אני ממליץ לרוב לוותר על מועד א’ כליל ולכוון ישר למועד ב’. כך יש לסטודנט המפגר בחומר מספיק זמן כדי להשלים את הפערים ולגשת למבחן כאשר הוא יודע את הדברים. הבעיה היא שעבור כל מוסדות הלימוד (למעט הפתוחה) משמעות הדבר היא שלסטודנט יש רק מועד אחד. לטעמי עדיף מועד אחד אמיתי מאשר שניים שהם שניהם פספוס כי לא ניתן להתכונן אליהם כראוי. אך עדיין מדובר רק במועד אחד ולפעמים יש תקלות. בפתוחה אין בעיה. כל סטודנט זכאי לגשת לשני מועדים בכל קורס והוא יכול לבחור את המועדים! לכל קורס יש מועד א’, ב’ ולרוב גם ג’ (לעיתים יש גם שני מועדי א’). הסטודנט יכול לבחור לגשת פעמיים לכל אחד מהמועדים הללו. בנוסף, הוא יכול לגשת למועד א’ של אותו קורס בסמסטר העוקב. משמע, בכלל נפתח לו פתח של כמה חודשים להשלים את הפערים, במידה ואלה גדולים. בכל מקרה לגופו אנו בונים את האסטרטגיה הנכונה. אך בכל – בפתוחה הגמישות הבירוקרטית מאפשרת לסטודנט אוויר לנשימה ואפשרות לתיקון, כבר באותו הקורס. בכל יתר מוסדות הלימוד הדבר היה כנראה מצריך קורס חוזר, או חלילה היה מוביל להפסקת לימודים.
היתרון הגדול ביותר – אין תנאי קבלה! כל אחד יכול להתחיל ללמוד בפתוחה (יש בזה גם חסרון וסכנה ותכף אסביר לכם איך להתמודד ולמנוע אותה). אין צורך בתעודת בגרות וגם לא לעשות פסיכומטרי, שני תנאים ששולחים אנשים צעירים למסע שלפעמים אורך גם שנתיים כשבסופו לא תמיד הם מתקבלים למוסד המבוקש על ידם. בנוסף, אותם לימודיים במשך שנה-שנתיים לא תורמים לסטודנט העתידי בשנה הראשונה שלו בלימודים באקדמיה. אין הם מכינים אותו לכך בכלל. מדובר אך ורק בלימודים לצורך קבלה, ולא בצבירת מיומנויות וידע שהכרחיים לצורך הצלחה בתואר (and boy will you need it). במקום זאת – אפשר להתחיל באופן מיידי את הלימודים האקדמיים ולהירשם לקורסים של שנה א’ בתואר (אבל ממש לא כדאי מיד! אסביר על כך בהמשך).
יתרון נוסף שסטודנטים רבים מעידים עליו הוא שהלימודים בפתוחה מאפשרים להם לבחון האם התחום “מתאים” להם מבלי להתחייב יותר מדי. הם אומרים לעצמם “נו, נתחיל מקורס אחד ונראה”. הרי בדיוק דיברנו על כך שאינך נדרשים לבגרות ו/או פסיכומטרי כדי להתחיל ללמוד בפתוחה. אין זה מחייב אותנו במסלול ארוך, אז אפשר “לטעום” ולראות אם הטעם מתאים. הגם שאני מבין מדוע הדבר יכול להיראות כיתרון עבור אחדים – אני חושב שזו עמדה בעייתית מאוד להתחיל איתה את הלימודים. מדוע? מכיוון שלימודי מדעי המחשב – ובפרט המתמטיקה הכרוכה בהן, שכפי שאמרנו מהוום את הרוב המוחלט של הקורסים בתחילת הלימודים – הינם לימודים תובעניים (שלא לומר טובעניים). כדי לצלוח את האתגר צריך לבוא עם מוטיבציה ורצון להצליח, ומעבר לכך, כפי שאמרתי מקודם – לא כדאי ישר לרוץ ולהירשם לקורסים הראשוניים. חשוב לעשות עבודת הכנה כדי לצלוח אותם (אפרט על כך בהמשך).
לאוניברסיטה הפתוחה יש מסלול שנקרא אפיק מעבר. הוא מאפשר לכם ללמוד את רוב הקורסים של שנה א’ באוניברסיטה הפתוחה ועל-סמך הציונים הללו לעבור לאוניברסיטה אחרת (לדוגמא, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, הטכניון וכו’). כפי שכתבתי כבר מקודם – לטעמי זה המסלול הטוב ביותר, אפילו למי שכבר התקבל לאחד המוסדות הללו, וזאת מכיוון שזה מאפשר נחיתה רכה יותר בלימודים.
חשוב לדעת שאין זה מספיק לעבור את אותם קורסים בפתוחה (לקבל מעל 60), אלא לרוב נדרש ממוצע גבוהה, שצריך לברר אותו בכל מוסד שבו חשקה נפשכם ללמוד בו (לרוב, מדובר על ממוצע של לפחות 85). ייתכן ואתם נרתעים מהצורך בממוצע ציונים כה גבוה. אני כאן להרגיע, בכמה מובנים. הראשון הוא שגם במידה ולא תגיעו לממוצע הנדרש – אין זה סוף העולם. תוכלו להמשיך את לימודיכם בפתוחה ולסיים את התואר שם. כפי שכבר כתבתי מקודם – המוניטין של הפתוחה בשוק התעסוקה הוא מצוין. כדור ההרגעה השני הוא שהאפשרות שלכם לקבוע את קצב הלימוד (בניגוד למצב באוניברסיטאות אחרות) בשילוב עם הכנה מוקדמת טובה לקראת הלימודים תעלה מאוד את האפשרות להגיע לציונים הנדרשים. מה גם שהרמה בפתוחה נמוכה מעט מזו של האוניברסיטאות האחרות (אך עדיין גבוהה יותר מזו של המכללות), ולכן ממוצע 85 ומעלה בפתוחה הינה משימה “פשוטה” יותר מאשר באחרות.
כפי שכתבתי מקודם – רמת הלימודים באוניברסיטה הפתוחה היא די גבוהה. הייתי ממקם אותה ככזו שגבוהה מזו של המכללות ומעט נמוכה יותר מזו של רוב האוניברסיטאות. מי שחושש מהרמה הגבוהה במקומות כמו אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית או הטכניון יוכל למצוא בפתוחה מקום ביניים – בין האוניברסיטאות התחרותיות לבין המכללות.
מן הסתם לכל דבר יש יתרונות וגם חסרונות. לטעמי, היתרונות שבפתוחה עולים בהרבה על החסרונות, אבל שמעתי לאורך השנים מסטודנטים גם על חסרונות שכדאי לדעת אותם מראש.
חסרון אחד שמוזכר תדיר על ידי חלק מהסטודנטים היא על כך שהלמידה העצמית קשה להם. לטעמי אין זה חסרון שצריך להדביק אותו לפתוחה. כפי שכבר כתבתי מקודם – עניין הלמידה העצמית שדבק בפתוחה ביחס למוסדות לימוד האחרים הוא לטעמי פיקציה. בכל המוסדות הסטודנטים לרוב נדרשים ללמוד את הדברים בכוחות עצמם. גם בפתוחה יש מפגשי הנחייה ואף אפשרות להנחייה מוגברת, משמע שהדבר יכול להיות דומה מאוד לצורה שבה לומדים במוסדות “רגילים”.
חסרון נוסף שחלק מהסטודנטים מצביעים עליו הוא העניין החברתי, או ליתר דיוק היעדרו. הגם שיש מפגשי הנחייה והנחייה מוגברת עצם המסגרת שבה לא כולם לומדים באותו הקצב ובאותו זמן גורר את זה שההתגבשות החברתית קטנה יותר מאוניברסיטאות אחרות. אין את “החוויה הסטודנטיאלית” שרואים בסרטי קולג’ אמריקאיים. גם מבין האוניברסיטאות האחרות יש כאלה שידועות יותר בחיי החברה שבהן ויש כאלה שפחות. אני יכול להבין לחלוטין את השיקול הזה והוא נראה לי לגיטימי. אבל בסופו של דבר – התכנסנו כאן למטרה ללמוד מדעי המחשב, ולא סתם להתחיל את הלימודים אלא לסיימם בהצלחה, וגם לא “לשרוף” שנתיים על בגרות ופסיכומטרי. לטעמי, הדרך הכי טובה להצליח בקורסים המתמטיים של שנה א’ ולמנוע נשירה – זה דרך המסלול של לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. ומי שמעוניין גם בחוויה הסטודנטיאלית, אז הייתי הולך על המסלול של אפיק המעבר. ככה תוכלו להנות משני העולמות.
על פניו – אפשר להתחיל מיד ולהירשם לאחד מהקורסים הראשוניים. אבל! הנה הקאץ’, והנה החיסרון והסכנה שהזהרתי מפניו מקודם. ממש לא כדאי לרוץ ומיד לקחת קורסים של שנה א’. כפי שציינתי מקודם – רוב הקורסים הראשוניים בתואר הם קורסים מתמטיים: מתמטיקה בדידה, אלגברה לינארית וחדו”א. לקחת קורסים מתמטיים אקדמיים ללא הכנה מוקדמת משול לנסוע ב-100 קמ”ש ישר לתוך קיר! וזו ההרגשה של הרוב המוחלט של הסטודנטים. זו נכון ביתר שאת עבור מי שמגיע מרקע של 3 או 4 יחידות (או 5 יחידות בציון נמוך). האוניברסיטה הפתוחה לא מפרסמת את הסטטיסטיקות של אחוזי ההצלחה במבחנים (למיטב ידיעתי), אבל ידוע שאחוזי הנכשלים בקורסים המתמטיים בפתוחה גבוהים בהרבה מאלה של אוניברסיטאות רגילות (שבהם לרוב הם עומדים על כ-50%), ומעבר לכך שאחוז האנשים שמסיימים את התואר בפתוחה עומד על כ-8%! אז רגע, להרים ידיים מראש? הפתוחה זו לא אופציה טובה? ממש לא! אני חושב שהיא אופציה מצוינת. רק לנצל את היתרונות שלה ולהצליח להימנע מהחסרונות שבה. זה שאתם יכולים להתחיל ולקחת קורסים של שנה א’ – אין זה אומר שזה מה שנכון לעשות. זה שאין תנאי קבלה זה לא אומר שאתם לא צריכים לעבוד עם תנאי אחר – תנאי הידע. צריך שיהיה לכם את הידע הקודם הנדרש כדי שתצליחו בקורסים המתמטיים הראשוניים.
האוניברסיטה הפתוחה, ביודעה שרבים מהסטודנטים המגיעים ללמוד בשעריה מדעי המחשב הנם עם רקע חסר במתמטיקה, פיתחה שני קורסים מקדימים לקורסים המתמטיים הרגילים של שנה א’. קורסים אלו הם מתמטיקה קדם-אקדמית ואשנב למתמטיקה. הם אינם קורסי חובה, אך האוניברסיטה ממליצה ללמוד בהם בהתאם לרקע המתמטי של הסטודנט החדש. מתמטיקה קדם-אקדמית מומלצת לרוב למי שנטול בגרות 5 יחידות במתמטיקה לצורך השלמה של… נושאים מתמטיים קדם-אקדמיים. אשנב למתמטיקה מומלץ לרוב על-ידי הפתוחה לכל מי שמתחיל ללמוד מדעי המחשב.
אשנב למתמטיקה מיועד בעצם להוות צוהר למתמטיקה ברמה אקדמית, לתת דריסת רגל בנושאים של מתמטיקה אקדמית, אבל ברמה פחות גבוהה מבדרך כלל. חלק גדול מהנושאים הנלמדים בה הם נושאים שלומדים בקורס מתמטיקה בדידה, אבל שוב, ברמה מעט נמוכה יותר. זה ניסיון למעין גישור בין מתמטיקה תיכונית לאקדמית. המוטיבציה מבורכת. מדוע? מכיוון שבאמת חייבים איזשהו גישור בין המתמטיקה התיכונית לאקדמית. הפער בין המתמטיקה התיכונית לאקדמית הוא אדיר והבגרות במתמטיקה לא מכינה למתמטיקה ברמה אקדמית, וכן מנגד, כשמתחילים את הקורסים הרגילים של שנה א’ – לא מגשרים על הפער ולא מעניקים לסטודנטים הטריים ידע, מיומנויות וכלים מספיקים הנדרשים כדי להצליח בקורסים המתמטיים (מה לא מלמדים? הרבה. עוד על כך בהמשך). זה נכון ביחס לכל מי שמתחיל ללמוד מדעי המחשב בכל מוסד, לא רק מי שמתחיל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. כן, גם מי שקיבל 100 בבגרות במתמטיקה והתקבל לטכניון – לא מוכן למתמטיקה ברמה אקדמית. ולכן, יפה על האוניברסיטה הפתוחה שהגדילו ראש ופיתחו את הקורס הזה. אבל הביצוע – בעייתי מאוד.
במתמטיקה, בפרט מתמטיקה אקדמאית, כאשר מנסים להקל – דווקא מקשים; בסגנון “חוסך שבטו שונא בנו” כפי שנאמר במקורותינו. וזה המקרה עם אשנב למתמטיקה וזו גם הסיבה למה למרות שהוא אמור להיות קורס “קל” יותר – סטודנטים רבים מתקשים בו. בכל קורס מתמטי אקדמי ראשוני מתחילים במעט לימודי לוגיקה. לטעמי, לרוב מעט מדי! וזה מה שגורם לרוב הבעיות עבור הסטודנטים. אבל באשנב, מתוך רצון ל”הקל” הורידו לחלוטין כל התייחסות ללוגיקה. אין גם שום שימוש בכל סימן לוגי. זה אומר שאת הכל עושים בשפה טבעית (עברית, במקרה שלנו). למי שלא בקיא בדברים אולי הוא חושב שהדבר מקל. בפועל – הוא מבלבל ומקשה מאוד. הדברים הופכים לסלט אחד גדול. מה שחשוב לנו במתמטיקה הוא דיוק. הסימנים נועדו לעזור בכך (אם מלמדים את הסטודנטים את המתמטיקה כשפה באופן מסודר; אחרת זה עלול להיראות סינית).
אולם הפספוס הגדול ביותר של אשנב הוא אי-הניצול של הרגע המיוחד שבו כדי לגשר באמת על הפער בין המתמטיקה הקדם-אקדמית למתמטיקה האקדמית ולקנות לסטודנטים את הידע, המיומנויות והכישורים שידרשו מהם כדי להצליח במתמטיקה ברמה אקדמית. מה אלה? פירטתי אותם בהרחבה בפוסט איך להתכונן למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה – אך אחזור כאן על הדברים בקצרה: ללמוד את השפה המתמטית לעומקה; ללמוד את מבנה העומק המשותף לכל הנושאים במתמטיקה, שידיעה שלו מאפשרת ללמוד נושאים חדשים בקלות ובמהירות; ללמוד לוגיקה בצורה מעמיקה; ובעיקר, ללמוד איך לכתוב הוכחות. נושא כתיבת ההוכחות – זה עקב האכילס של 99% מהסטודנטים. ומסיבה טובה – פשוט לא מלמדים את זה. וזה נכון בכל הקורסים המתמטיים ובכל מוסדות הלימוד האקדמיים. לא מלמדים את הסטודנטים איך לכתוב הוכחות. מראים להם הוכחות בוודאי, אבל להראות זה לא אותו הדבר כמו ללמד. אם אראה לכם במשך שעה, שעתיים או עשר איך אני מנגן על פסנתר – אתם לא תלמדו מכך איך לנגן נכון? ובכן, זה למעשה מה שקורה בלימודי המתמטיקה באקדמיה. וחשוב לזכור – שהמתמטיקה שאתם מכירים מהתיכון שונה מאוד מהמתמטיקה האקדמית. רוב מה שעושים במתמטיקה באקדמיה קשור בכתיבת הוכחות – המרצים, המתרגלים (ובפתוחה הם נקראים המנחים) מראים את הוכחותיהם, ואתם מנגד תידרשו בעיקר לכתוב הוכחות (ופחות לתרגל באופן טכני כמו בתיכון). זה מה שמפיל את רוב הסטודנטים. ושוב – אינני מאשים אותם. הבעיה היא מערכתית ונובעת מהאופן שבו מלמדים מתמטיקה במערכת החינוך וכן שבאקדמיה לא מגשרים על הפערים.
ביססנו, אם-כן, שאין זה חכם להתחיל מיד בקורסים המתמטיים האקדמיים (לינארית, חדו”א או בדידה), ושיש לעשות עבודת הכנה לקראת זאת. אבל גם ראינו שמה שהאוניברסיטה הפתוחה מציעה לטובת זאת הוא חסר. ולראייה, גם עם הקורסים המקדימים הללו – רבים מאוד נכשלים בקורסים המתמטיים של שנה א’ בפתוחה. ולכן, כדאי להשתמש ביתרון של הפתוחה שאין תנאי קבלה אבל להישמר מהחיסרון! נדרש ידע מקדים וחשוב כדי להצליח בלימודים. אני עדיין חושב שהאופציה של הפתוחה היא אופציה מצוינת, אם עושים את הדברים בחוכמה ומתכוננים כראוי. בפוסט שציינתי מקודם איך להתכונן למתמטיקה של מדעי המחשב והנדסה תמצאו פירוט של כל הנושאים שחשוב ללמוד מראש. אפשר גם לקבוע איתי שיחת ייעוץ (ללא עלות) שבה אבדוק את מצב הידע שלכם (לא להילחץ! זה לא מבחן) ואבנה לכם תוכנית עבודה אישית.
שיהיה בהצלחה!
אהבתם? שתפו
